עדכון לגבי פורים

שלום

 

עדכון לגבי פורים משירלי: התחפושת השכבתית הוחלפה לבעלי חיים.

 

שלמה יונה (אבא של אביב)

----- Original Message -----

From: Shlomo Yona

Sent: Tuesday, February 24, 2009 12:00 PM

Subject: סיכום ישיבת ועדים + מחנכות א' - ב'

 

שלום רב,

להלן סיכום ישיבת ועדים ומחנכות א'+ב' כפי שסיכמה איריס.

שלמה יונה (אבא של אביב)

יום המשפחה יתקיים ביום ו' ה 13/3
עדיין לא הוחלט אם זה עם ההורים או עם הסבים והסבתות.

בשעה הראשונה תהיה הופעה של כל תלמידי השכבה עם המורה למוסיקה

(לפני הפורום שיוחלט) ובשעה השנייה ארוחת בוקר כיתתית.

אנו אחראים על התפריט ועל חלוקת התפקידים לארוחת הבוקר.

מסיבת סוף שנה - מעוניינים לקיים אותה שיכבתית בבריכה,

מחכים לקבל אישור שאולי גם המחנכות ישתתפו.

לפני פורים מעוניינים לקיים מספר ימים של גמדים:

כל ילד "יגמד" ילד אחר - יפנק אותו ויביא לו הפתעות

פורים - מתחלק לשני תאריכים:

יום ו' 6/3 - כל ילד בא מחופש כרצונו לפעילות ולחגיגה בבית הספר.

יום א' 8/3 - עדלאידע יישובית בנושא איכות הסביבה וביתנים בבית הספר.

ביום זה על כל תלמידי הכיתה להתחפש בנושא המים. אין צורך בתחפושת קנוייה.

יש צורך להוסיף פריטים מקרטון בנושא.

דובר גם על שבוע איכות הסביבה: יום ד' הכנת דוכן לשוק קח תן.

יום ו' צריך עזרת הורים וקומקום מים חמים לפעילות.

איריס

סיכום ישיבת ועדים + מחנכות א' - ב'

שלום רב,

להלן סיכום ישיבת ועדים ומחנכות א'+ב' כפי שסיכמה איריס.

שלמה יונה (אבא של אביב)

יום המשפחה יתקיים ביום ו' ה 13/3
עדיין לא הוחלט אם זה עם ההורים או עם הסבים והסבתות.

בשעה הראשונה תהיה הופעה של כל תלמידי השכבה עם המורה למוסיקה

(לפני הפורום שיוחלט) ובשעה השנייה ארוחת בוקר כיתתית.

אנו אחראים על התפריט ועל חלוקת התפקידים לארוחת הבוקר.

מסיבת סוף שנה - מעוניינים לקיים אותה שיכבתית בבריכה,

מחכים לקבל אישור שאולי גם המחנכות ישתתפו.

לפני פורים מעוניינים לקיים מספר ימים של גמדים:

כל ילד "יגמד" ילד אחר - יפנק אותו ויביא לו הפתעות

פורים - מתחלק לשני תאריכים:

יום ו' 6/3 - כל ילד בא מחופש כרצונו לפעילות ולחגיגה בבית הספר.

יום א' 8/3 - עדלאידע יישובית בנושא איכות הסביבה וביתנים בבית הספר.

ביום זה על כל תלמידי הכיתה להתחפש בנושא המים. אין צורך בתחפושת קנוייה.

יש צורך להוסיף פריטים מקרטון בנושא.

דובר גם על שבוע איכות הסביבה: יום ד' הכנת דוכן לשוק קח תן.

יום ו' צריך עזרת הורים וקומקום מים חמים לפעילות.

איריס

פרוטוקול ישיבת הנהגת ההורים

שלום,

להלן פרוטוקול ישיבת הנהגת ההורים.

שלמה יונה (אבא של אביב)

 

 

פרוטוקול הנהגת הורים בית חינוך עמל – ישיבה מס' 7 22.2.09

 

נוכחים:

הורים: איריס כהן,  דודו תורג'מן, ליסה מרגוליס, דורון כץ, טל נאמן, כלנית רבינא, יונתן אברמסון, אורנה ניצן, נחמה אקוני, אורה בלהקר, אתי בפרי, מיכל דקל, אורן תבור (יו"ר).

צוות בית הספר: שולי גרנית – מנהלת, מיכל יחיאב – רכזת קרב,  מיכל – קרן קרב.

 

פרוטוקול:

 

נושא ראשון – קרן קרב

נערך שוק קרב למורי בית הספר ולהורי הנהגת ההורים. במהלך הערב הוצגו בפני הנוכחים חלק מהחוגים שהילדים לוקחים בהם חלק בבקרים. בין השאר ההורים טעמו ממשחקי חשיבה, התנסו בשיאצו, צירו קומיקס, תפפו בסינקופה ועוד.

מטרת החשיפה הייתה לסכם חצי שנת פעילות ראשונה (מיכל מהקרן הציגה) שכללה גם משוב שיועבר לתלמידים. הועלתה הצעה של יום פתוח לכל ההורים שיחוו גם הם את החוגים השונים.

הוחלט: צמד המיכליות יבדוק אפשרות לקיום יום כזה באחד מימי השישי.

 

נושא שני – עדכוני מנהלת

אופק חדש – כל בתי הספר ביישוב נכנסים בשנה הבאה לתוכנית. בית הספר נמצא בהתארגנות לקראת הכניסה. שולי פרטה על קצה המזלג את המוטיבים העיקריים של התוכנית וסוכם כי לנושא יוקדש דיון בישיבה הקרובה. מצ"ב קובץ בנושא אופק חדש.

חוגי מצוינות – בבית הספר מתקיימים שני חוגי מצוינות. אחד בנושא מחשבים במיוחד לכיתות הגבוהות בימי חמישי בשעות 8 עד 11. חוג נוסף ייפתח בשעות 13:30 – 15:30 קורס מצוינות במנהיגות באחריות בית ברל שמיועד לשכבת ה'.

 

 

נושא שלישי – יום איכות הסביבה

איריס פרסה את התוכניות לימי איכות הסביבה (מצ"ב קובץ הכולל את כל הפירוט).

ביום רביעי 25.2 יתקיים בבית הספר שוק קח תן והילדים יצאו להצגה דון קישוט במתנ"ס. ביום שישי 27.2 יתקיימו שלל פעילויות בנושאי מחזור וקיימות. כל נציג הנהגת ההורים אחראי לגיוס הורים לטובת כיתתו, על מנת שיעזרו לילדים בהכנת היצירות הממוחזרות. שימו לב לשיבוצי השעות, לשכבות א' + ב' רצוי 2 הורים לפחות, לשכבות ג' + ד' לפחות הורה אחד לכל כיתה.

כמו-כן, מתוכנן פיסול סביבתי עם האומן גילי בדומה לשנה שעברה. שימו לב לשיבוצים שלכם לעזרה על-פי משמרות. במידה וירד גשם הפעילות תדחה למועד אחר, תבוא על כך הודעה מסודרת, אנא עקבו אחרי הודעות המייל.

 

 

נושא רביעי – בטיחות ובטחון

אורן עדכן לגבי הטיפול של המועצה בחלק מהליקויים שפורטו בדוח של יועץ הבטיחות של המועצה. יש שיפורים שבוצעו באולם הספורט ובמתחם הקראוונים (חשמל, תאורת חירום, גידור, חיזוק מתקנים וכו'). במגרש המשולב בוצע ניקיון של המשטח ובוצע קטע ניסויי לטיפול בשברי היציעים. טרם התקבלה התייחסות המועצה למכתב הנהגת ההורים.

דודו תורג'מן עדכן לגבי התייחסות ראש המועצה לנושא במסגרת ישיבה שעסקה בהקמת התיכון.

הוחלט:

שולי תהיה בקשר עם יועץ הבטיחות, כדי לקבל את אישורו לחזור לפעילות ספורט באולם, בהתאם להשלמת הדרישות. פעילות בית ספר מנגן לא תתקיים בקרוונים עד לקבלת אישור יועץ הבטיחות לכך.

נציגי הנהגת הורים יפנו לראש המועצה לשם קבלת התייחסות לנושאים שטרם טופלו.

 

כללי

ישיבת הנהגת הורים הבאה תתקיים ביום א' בתאריך 26.4.09 בשעה 20:30

רשימת מועדי הנהגת ההורים עד סיום השנה (כולם בימי א') הם כדלקלמן:

יום א' 24.05.09

יום א' 28.06.09                                                                     

 

 

ערך: אורן תבור, יו"ר

 

 

 

 

להורי הנהגת ההורים שלום,

במסגרת "שבוע הבריאות ואיכות הסביבה" שיתקיים במהלך שבוע הבא, להלן לוח הזמנים בארגון ועדת איכות הסביבה:

 

יום ד' 25/2  8:00 – 9:00 - שוק "קח תן"

                   9:15 – 10:30 כיתות א' – ג' הצגה במתנ"ס "מיחזורו של דון קישוט"

                   10:30 – 11:45 כיתות ד' – ו' הצגה במתנ"ס "מיחזורו של דון קישוט"

 

יום ו' 27/2

שעה	טורניר שכבתי בג'ודו רחבת הכניסה של ביה"ס	פעילות בכיתה  חידונים ותשבצים בנושא איכות הסביבה	יצירה מחומרים ממוחזרים	פסל סביבתי  חצר א' – ב'	מצגת בנושא איכות הסביבה בכיתה ו/2 ליד הספרייה
8:45 – 8:00	ד'	ב'	א' + ג' + עזרה של בנות ה'	1/2 ו'/2 + ו/3	ו/1 + 1/2 ו/2
9:30 – 8:45	ד'	ב'		ו/1 + 1/2 ו/2	1/2 ו/2 + ו/3
10:10 – 9:40	הרקדה לכל תלמידי ביה"ס
11:00 – 10:10	בנים ו'	א' + ג' + בנים ה'	ב' + ד' + עזרת בנות ה'	בנות ו'
11:45 – 11:00	בנים ה'	א' + ג' + ו'	ב' + ד' + עזרת בנות ה'	תלמידי ו'

 

נושאי היצירה:

כיתות א' – ב' הכנת מחזיק מפתחות מקנקלים ושקית ריח לבגדים מצמחים.

כיתות ג' – ד' הכנת תיק מעיתונים וספסלי ישיבה מעיתונים ומעיסת נייר.

 

 

שוק "קח תן"

v    השוק יתחיל בשעה 8:00 ולכן את הדוכנים יש להכין לפני !!!

v    כל כיתה תוציא שולחן מכיתתה.

v    על כל כיתה להכין שולחן מעוצב במיוחד. השולחן יהיה מכוסה במפה / בבד ועליו יהיו שלטים מזמינים לקניית מרכולתה של הכיתה.

v    כיתות א' – ג' ימקמו את השולחנות ברחבה שבכניסה לבית הספר.

v    תלמידי ד' – ו' ימקמו את השולחנות בחצר של כיתות ג' – ד' (במקום שהתקיים יום בעלי החיים).

v    על כל כיתה להצטייד בעודף ובקופה (לשמור את הכסף).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יום ו'

כל הורי הנהגת ההורים מגויסים ביום זה להכנת הפסל הסביבתי (נא לבוא בבגדי ב').

בכל כיתה יהיה הורה נוסף לפעילות היצירה (לכיתות א' – ב' שני הורים).

נודה לכם אם תצליחו לגייס עוד הורים לעזרה לפסל הסביבתי – השנה אנו עושים שתי עבודות ונזדקק לכוח אדם רב במיוחד.

הורה שיוכל להישאר מעבר לזמן המוקצב לו, יתקבל בברכה.

 

 

 

 

להלן הלו"ז:

9:30 –  7:20  –    פנינה אביבי, קרן מאירוביץ', דורון כץ, קרן פרג'ון, אורנה ניצן,דודו תורג'מן

11:30 – 9:30 –    נעמי כרוך, טל נאמן, אורית כהן, אתי בפרי, נחמה אקוני, מיכל דקל קאופמן, אנג'לה סרי.

13:30 – 11:30 – אורן תבור, איריס אור כהן, סמדר בן מאור, יאיר דלל, ליסה מרגוליס, סיגל אנקרי, אירמה יעקב, אורה בהלקר.

כלנית רבינא משובצת בפעילות היצירה עם כיתות א' – ב'.

 

מדינת ישראל

משרד החינוך

המינהל הפדגוגי

האגף לחינוך יסודי

 

 

 

אופק חדש לבית הספר

תלקיט למנהלים

 

כתיבה: מלכה וידיסלבסקי

מלכה קרן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ירושלים                                                                             תשס"ח

 

תוכן עניינים

מבוא                                                                                                                             3

חלק ראשון: הכרת רכיבי הרפורמה ובירור משמעותה לבית הספר              

הקדמה: צעדים בהובלת שינוי                                                                                         4

יחידה מספר 1: המבט השיאי של המורה ושל הקבוצה על הנושא והציפיות ממנו                   5                                  

יחידה מספר 2: הכרת הרפורמה וההזדמנויות הטמונות בה                                                 7                                

יחידה מספר 3: מעמד המורה ומעמד בית הספר והשפעת הרפורמה עליהם                           10                                         

יחידה מספר 4: משאב הזמן והדילמות שהוא מעורר בנוגע לשימוש בו בשעות הפרטניות          13                                                                

יחידה מספר 5:  הבנייה מחדש של מערכת השעות                                                                       19

                                                           

יחידה מספר 6: שיתוף ההורים בתהליכי ההבניה המחודשת לאור "אופק חדש"                      31                              

יחידה מספר 7: שיתוף התלמידים בעיצוב האופק החדש של בית הספר                                 32

 

חלק שני: אופק חדש לשיח הבית ספרי                                                    

יחידה מספר 1: העתיד כבר כאן: פעולת הצוות כקבוצת תמיכה מקצועית בשעות השהייה       45                

יחידה מספר 2: פריצת המבנה המסורתי של הכתה                                                                        47

יחידה מספר 3: פדגוגיה אחרת – הוראה ולמידה בקבוצות קטנות                                        49       

יחידה מספר 4: מדידקטיקה פרונטאלית לדידקטיקה דיפרנציאלית                                                   50                                מפגש מס. 1 – מדידקטיקה של הוראה לדידקטיקה של חונכות                     50

                        מפגש מס. 2 – מדידקטיקה של הוראה לדידקטיקה של אימון                                   52

חלק שלישי: כלים לאיסוף נתונים, לתכנון ולמעקב באופק החדש                                       46

מקורות                                                                                                                        63

נספחים                                                                                                                         66

חברות המערכת: יפעת אושרת, איריס אזולאי, חיה גיל, שרה דוידזון, יפה ישר, דליה שמש

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבוא

מילון "לונגמן" (Longman ) מגדיר רפורמה כ"שינוי המבוצע במערכת או בארגון במטרה לשפר אותו כך שיפעל בהגינות רבה יותר או/ו ביעילות רבה יותר".

לשינוי במערכת החינוך עשויות  להיות השלכות על כל בעלי העניין: המפקחים, המנהלים, המורים, נושאי התפקידים, התלמידים, ההורים והחברה בכלל. כל שינוי כרוך בהפרת האיזון הקיים. כדי להפיק ממנו את התוצאות המירביות והמבוקשות, יש ללמוד את המשמעויות שלו ואת ההשלכות שעשויות להיות לו על כל אחד מהשותפים, לתכנן את הכנסתו ולפעול ליישומו ולאימוצו. 

 

בחוברת מובאים טקסטים קצרים, הפניות, דוגמאות של מערכות שעות, כלים והצעות לפעילות בקבוצות מנהלים ובצוותי מורים כחלק מתהליך היישום הפדגוגי של הרפורמה "אופק חדש". התדריך מעמיד לרשותכם כלים להתלבטות, לדיון, לבירור, לשאלת שאלות, לחקירה, לביטוי אישי, לביטוי קבוצתי, לגיבוש הסכמות, ללמידה ולהבניית ידע.

 

מטרות התדריך:

• לזהות את ההזדמנויות הפדגוגיות והארגוניות שהרפורמה פותחת בפני המורים ובית הספר.
• לתרגם את עקרונות הרפורמה לעשייה החינוכית בבית הספר.

ניתן להשתמש בכל הפעילויות המופיעות בתדריך כסדרן או לבחור פעילויות נבחרות ולהשתמש בהן בסדר שיתאים לצרכים המקומיים.

 

מה בתדריך?

לתדריך יש שלושה חלקים. בחלק הראשון והשני יש יחידות, הכוללות מקורות ומידע והצעות לפעילות. בחלק השלישי מוצגים כלים לאיסוף נתונים, לתכנון ולמעקב.

חלק ראשון: הכרת רכיבי הרפורמה ובירור המשמעות של הרפורמה לבית הספר

יחידה מספר 1: המבט האישי של המורה ושל הקבוצה על הנושא והציפיות ממנו: אופק חדש לבית הספר

יחידה מספר 2: הכרת הרפורמה וההזדמנויות הטמונות בה

יחידה מספר 3: מעמד המורה ומעמד בית הספר והשפעת הרפורמה עליהם

יחידה מספר 4: משאב הזמן והדילמות שהוא מעורר בנוגע לשימוש בו בשעות הפרטניות

יחידה מספר 5: הבנייה מחדש של מערכת השעות

יחידה מספר 6: שיתוף ההורים בתהליכי ההבניה המחודשת לאור "אופק חדש"

יחידה מספר 7: שיתוף התלמידים בעיצוב האופק החדש של בית הספר

 

חלק שני: אופק חדש לשינוי השיח הבית ספרי (חברתי ופדגוגי)

א.      שיתוף המורים בתכנון השעות ובניצולן לחיזוק עבודת הצוות והתפתחותו המקצועית

ב.      הלמידה בקבוצות קטנות

ג.       אסטרטגיות להוראה-למידה פרטנית: פדגוגיה של חונכות ואימון

 

חלק שלישי: כלים לאיסוף נתונים, לתכנון ולמעקב ליישום ב"אופק החדש".

חלק ראשון: הכרת רכיבי הרפורמה ובירור המשמעות של הרפורמה לבית הספר

הקדמה: צעדים בהובלת שינוי

לשינוי במערכת החינוך עשויות  להיות השלכות על כל בעלי העניין: המפקחים, המנהלים, המורים, נושאי התפקידים, התלמידים, ההורים והחברה בכלל.

המנהלים ד"ר אלכס שניידר, גב' שרה אורן וגב' רימה נטור מציעים צעדים אלה כצעדים ראשונים להכנסת הרפורמה "אופק חדש" לבית הספר:

1. למידת הנושא על כל היבטיו על ידי המנהל וגיבוש עמדתו לגביו:

פרטי הרפורמה המוצעת, הערכים הגלומים בבסיס הרפורמה; חלון ההזדמנויות שהיא פותחת לתלמידים, למורים ולקהילה בבית הספר שבהנהלתי בפרט ולמערכת החינוך בכלל; המשאבים שיש לנו ליישום המהלך; המשאבים הנוספים הדרושים לנו ליישום המהלך; השאלות, ההתנגדויות, הקשיים הצפויים והדרכים להתמודד עמם.

2.      הקמת צוות חשיבה, הובלה ויישום לבדיקת החזון הבית ספרי לאור הרפורמה, לגיבוש האסטרטגיה ותכנית הפעולה להכנסת המהלך ולחלוקת המשימות ליישום:

מומלץ שבצוות יהיו המפקח על בית הספר, המנהל וחברים מרכזיים מתוך הצוות שעמם נוהג המנהל לגבש החלטות ברמת מדיניות בית ספרית כמו: צוות הניהול או/ו הפסיכולוג של בית הספר, היועצת החינוכית, מורה מוביל/סגן.

3.      שיתוף הצוות: מנהל בית הספר יציג את הרפורמה בפני הצוות.

מומלץ להציג את הדברים בבהירות ובפשטות ולהזמין את המורים להגיב על הדברים ולתת לגיטימציה לחששות ולקשיים. כמו כן רצוי להציע למורים להעלות שאלות שייכתבו על גבי גיליון בריסטול או באופן אחר וייתלו למשך זמן מוגדר בחדר המורים. השאלות יקבלו  מענה במועד שייקבע.

4.      מתן מענה פרטני למורים וקיום פגישה אישית של המנהל עם מורים שלא הצטרפו: אנשים שונים מגיבים באופן שונה לשינויים . מומלץ לגלות הבנה לקשיי המורים ולהיות קשובים להם.

5.      היערכות ליישום - מיפוי כל המשאבים והצרכים של בית הספר: א. מיפוי נתוני התלמידים הן בתחומי התפקוד השונים שלהם והן בהיבטים כמו: עניין וייחודיות אישית;  ב. מיפוי נתוני המורים, כולל נתוני ההעסקה שלהם לאור הרפורמה, ההתמחויות והמומחיות שלהם וההעדפות שלהם; ג. מיפוי נתוני המרחבים הפיסיים של בית הספר ואפשרויות ניצולם; ד. מיפוי כל המשאבים המגיעים לבית הספר מגורמים שונים (כמו פיצול כיתות א' וב', שעות קר"ב, פרויקטים, תכניות ניסוי, שעות עירייה, שעות מת"יא וכד').

6.      גיבוש הקריטריונים לבניית קבוצות פרטניות לאור המיפויים והצרכים שזוהו ולאור הקדימויות והיעדים של בית הספר.

7.      קביעת/הגדרת אתרים בבית הספר לשעות הפרטניות: בבתי ספר שלהם מצוקת מקום, רצוי לשקול אפשרות להשתמש גם במבנים ציבוריים קרובים העומדים לרשות הקהילה, כמו: ספרייה או מתנ"ס.

8.      הכנת טיוטה של מערכת שעות מסונכרנת עם המקומות למפגשים הפרטניים והרצתה, כולל המערכות האישיות של המורות: יש להזמין את המורות להציף בעיות ולקבוע מועד לבדיקה מחודשת של המערכת כעבור כחודש ימים של הרצה.

9. שיתוף ההורים והילדים: א. הצגת הרפורמה בבית הספר שלנו בפני ההנהגה המוסדית: מומלץ להציג את הדברים בבהירות ובפשטות ולהזמין את ההורים להגיב לדברים. יש להניח שההורים ירצו לדעת ולהבין את הקריטריונים לחלוקת השעות הפרטניות, את ההזדמנויות שהרפורמה מעמידה לילדיהם בפרט ולבית הספר בכלל. ב. שליחת אגרת להורים, לכל בית אב. ג. בניית מערכי שיעור להסברת הרפורמה לתלמידים בהתאם לשכבות הגיל ודיון עם הילדים לגבי אופן ניצול השעות הפרטניות.

10. יצירת נִראוּת: א. מתן ייצוג סמלי בעל משמעות לרפורמה, כמו יצירת סמל לבית ספר באופק החדש ב. בחינת החזון הבית ספרי ל"אופק החדש" עם כל השותפים וכד' ג. יצירת תחושת התחדשות על ידי פעולות כמו: ארגון אחר של חדר המורים ושל הפינות השונות בבית הספר וכד'.

קבלת משוב, הפקת לקחים והכנסת שינויים ותיקונים בתוך כדי תנועה

עוד על הכנסת שינוי ראו בפגישה עם סטנדרטים, 2006, עמ' 31-25.

 

יחידה מספר 1:  המבט האישי של המורה ושל הקבוצה על הנושא והציפיות ממנו - אופק חדש לבית הספר

הנושא: אופק חדש לבית ספר מתחדש במבט האישי של המורה ושל הקבוצה

המטרות:

·         לקרב את המנהלים/המורים לנושא ולעורר בהם רצון ועניין להרחיב את הידע שלהם בו

• לחשוף את החזון[1] שברפורמה ולבטא את החזון האישי[2] בהקשר אליו

משך הפעילות: כשלוש שעות

החומרים:

• ספרות עזר: "פיתוח חזון בית ספרי והנחלתו", ירחון "4 המ"מים",

גיליון מספר 16

• תמונות מירחונים ומעיתונים
• כלי כתיבה, מספריים, דבק.

מהלך הפעילות:

א. במליאה

1. הצגת נושא המפגש ומטרותיו.

2. במעגל: השלימו היגדים אלה: "בשבילי אופק חדש זה כמו..."; "אני רואה

 באופק החדש..."; ו"במעבר לאופק החדש יש..."

ב. אישי – עבודה בטכניקה של השלכה בהקשר לרפורמה

אפשרות 1 – יצירת קולאז' באמצעות תמונות מירחונים ומעיתונים המבטא

את המשמעות האישית לצירוף "אופק חדש בבית-ספר חדש".

אפשרות 2 -  יצירת טקסט "אופק חדש בבית-ספרנו" באמצעות אסוציאציות למילים ולביטויים הבאים: "אופק", "חדש", "בית-ספר חדש".

ג. בקבוצות

שיתוף הקבוצה בתמונות ובטקסטים האישיים תוך התייחסות לשאלות אלה:

איך ייראה בית הספר שלנו? מה עושים בו? איך עושים בו? מי עושה? מתי עושה?

מדוע? איך ייראה יום בחיי מורה? איך ייראה יום בחיי תלמיד? איך ייראה יום בחיים של מנהל/ת?

מה יגידו המורים? מה יגידו התלמידים? מה יגידו ההורים? כיצד הם ירגישו?

ה. במליאה

1. דיווח על תוצרי הקבוצות

2. דיון על פי הנקודות הבאות:

▪          לְמה אנו זקוקים כדי לממש את האופק החדש בבית ספרנו? מדוע?

▪          האם נרצה להפוך את תמונת האופק החדש של בית ספרנו לחזון חדש? מדוע?

▪          מה יהיה חזון זה?

3. סיכום : ניסוח משותף של תמונת האופק החדש/החזון.

 

 

יחידה מספר 2: הכרת הרפורמה וההזדמנויות     הטמונות בה

הקדמה

רפורמה מערכתית: הדרך לשיפור בית-הספר

הדור החדש של הרפורמות שהחלו בעשור האחרון, מוּנעות על-ידי התפישה

שכדי שרפורמה תצליח היא חייבת להיות מקיפה, כלומר: השינוי צריך להתרחש

במכלול בית-הספר –  ממודעות, אמונות ותרבות בית-ספרית, ועד למנהיגות,

מעורבות ההורים והקהילה, תכניות הלימודים, מתקנים ומימון

 (McChesney, 1998).

רפורמה מקיפה זו ידועה גם בשם רפורמה מערכתית (systemic reform).

רפורמה מערכתית כוללת את כל המערכות בבית-הספר והיא מבקשת להביא את השינוי

לכל ההיבטים של חיי בית-הספר כאמצעי להעלאת הישגי התלמידים.

קונלי (Conley, 1993) מגדיר שלוש קבוצות של משתנים: מרכזיים, מקדמים ותומכים, הנדרשות להפעלת רפורמה מערכתית. בקבוצת המשתנים המרכזיים נכללים: הישגי התלמידים, תכנית הלימודים, ההוראה וההערכה מכיוון שיש להם השפעה משמעותית וישירה על למידת התלמידים. המשתנים המקדמים הקשורים גם כן להוראה, כוללים: סביבת למידה, טכנולוגיה, יחסי בית-ספר-קהילה וזמן. המשתנים התומכים הנמצאים במעגל השלישי מבחינת השפעתם על כיתת הלימוד כוללים: פיקוח ומינהל, מנהיגות מורים, מבנים של כוח-אדם ויחסי עבודה.

	צופית גרינברג, עמי סלנט, ציון שורק (2006). רפורמות חינוכיות בעולם – גורמים מקדמים.

 

 

 

 

 

 

 

 

הנושא: "אופק חדש" – עיקרי הרפורמה

המטרה:

·           להכיר את עיקרי הרפורמה ומטרותיה וההזדמנויות הטמונות בה

·           לקיים דיון בנושא ולקשור אותו אל תמונת האופק החדש בבית-הספר

משך הפעילות: כשעתיים

החומרים:

1. כלי כתיבה

2. מכתב של שרת החינוך אל אנשי החינוך מיום  ג' חשוון תשס"ח, 15/10/2007 (ראו בנספח, עמוד )

3. טבלה לניתוח משתני הרפורמה על פי מכתב שרת החינוך

ספרות עזר:

ניתוח של משתני הרפורמה (את הטבלה המלאה ניתן למצוא בנספח בעמוד )

הטקסט " רפורמה מערכתית הדרך לשיפור בית-ספרי כולל"

מהלך הפעילות:

א. במליאה:

1. הצגת נושא המפגש ומטרותיו.

ב. בקבוצות

1. קריאה מונחית של (א) מכתבה של שרת החינוך ו- (ב) קטע המידע "רפורמה מערכתית: הדרך לשיפור בית-הספר" (בעמוד הקודם), ודיון בשאלות אלה:

א. מהו האופק החדש לפי דברי שרת החינוך?

ב. מהם רכיבי הרפורמה המוצגים במכתב השרה? לאילו סוגי משתנים ברפורמה מערכתית הם נקשרים? האם יש משתנים שהרפורמה איננה מתייחסת אליהם? (היעזרו בטבלה הרצ"ב.)

ג. עד כמה ניתן להגדיר את הרפורמה "אופק חדש" כרפורמה מערכתית?

ד. כיצד ניתן להרחיב ולהעצים את ההזדמנויות שמציעה הרפורמה "אופק חדש" כדי להגיע למטרות המרכזיות שלה? גבשו את המלצותיכם.

ג. במליאה

1. שיתוף בתוצרי הקבוצות: ההמלצות להעצמה ולהרחבת ההזדמנויות שמציעה הרפורמה אופק חדש

2. דיון: כיצד נרצה לממש המלצות אלה בבית-ספרנו לאור תמונת האופק החדש בבית-הספר שלנו? (סדנה קודמת)

טבלה לניתוח משתני הרפורמה

מהם רכיבי הרפורמה המוצגים במכתב השרה? לאילו סוגי משתנים ברפורמה מערכתית הם נקשרים? האם יש משתנים שהרפורמה איננה מתייחסת אליהם? (היעזרו בטקסט " רפורמה מערכתית: הדרך לשיפור בית-הספר", נתחו והשוו.)

משתנים מרכזיים	משתנים מקדמים	משתנים תומכים

*למנהלים: ראו את הטבלה השלמה בנספח עמ'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יחידה מספר 3:  מעמד המורה ומעמד בית-הספר והשפעת הרפורמה עליהם

הקדמה:

ועדת עציוני (1979 אצל יונאי, 2003) המליצה על שורה של צעדים שנועדו לחזק את ההוראה כפרופסיה[3] וביניהם: * הטבות המבוססות על שליטה בידע מקצועי * הרחבת האוטונומיה בתפקיד * הכשרה מקצועית ואקדמיזציה * פיקוח נוקשה יותר בכניסה לתפקיד, כולל חובת ההתמחות (סטאז') וקבלת רישיון להוראה.

הנושא:  שעות השהייה כהזדמנות להעצמת פרופסיונאליות של מורים

המטרות

·   לזהות את הגורמים המשפיעים על מעמד המורה ומערכת החינוך

·  לבחון כיצד עשויה הרפורמה לתרום לשיפור מעמד המורה ומערכת החינוך

·  לנסח עקרונות ולהתוות קווים להבניית שעות השהייה בבית-הספר

משך הפעילות: כשעה וחצי

החומרים: כלי כתיבה

ספרות עזר:

·         הטקסט "הפעולות שמנהלים יכולים לבצעד כדי לקדם

את המקצוענות בבית הספר" מתוך  ""4 המ"מים"", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות,

מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי,

גיליון מספר 3 , תשס"ד.

·         ניהול הידע בבית-הספר או ניהול בית-הספר כארגון

לומד מתוך 4" הממ"ים", ירחון לקידום מנהיגות מקצועיות,

מקצוענות ומצוינות במינהל הבית-ספרי בחינוך היסודי, גיליון מס' 12

• קטעים מתוך מכתבה של שרת החינוך (ראו להלן)
• הטקסט: חינוך והוראה בקבוצה קטנה – שינוי מהותי מאת

 דוד גורדון ודן שרון.

• מתווה לשעות השהייה

מהלך הפעילות

א. במליאה:

1. הצגת מטרות המפגש ומהלכו

2. דיון בשאלות אלה:

א. מהם הגורמים המשפיעים על מעמדו של מקצוע (=פרופסיה) כגון: רפואה, עריכת דין בציבור?

 ב. כיצד נבחן מעמד של מקצוע?

ג. רבים טוענים שמעמד המורה ומעמד מערכת החינוך בישראל הם בשפל. האם אתם מסכימים עם טענה זו? מדוע?

ד. מהם הגורמים, לדעתכם, המשפיעים על מעמד המורה? על מעמד מערכת החינוך?

ה. שרת החינוך כותבת:

"כידוע, "אם אין קמח אין תורה" ולכן החליטה ממשלת ישראל להקצות סכום כולל בהיקף של כ-6 מיליארד ש"ח לטובת שינוי ושיפור מעמדו של המורה כפרט, ושל מערכת החינוך בכללותה. החלטה חסרת תקדים זו, שהתקבלה בתמיכת ראש הממשלה ושר האוצר, תשנה את פני מערכת החינוך."

1. מה הקשר בין ההשקעה המתוכננת של כ- 6 מיליארד ₪ לבין מעמד ההוראה? מדוע?

2. מהם רכיבי הפרופסיה המוזכרים במכתבה של שרת החינוך? האם  הם עשויים להשפיע על מעמד המורה ומערכת החינוך? כיצד? מדוע?

ב. בקבוצות

1. קריאה מונחית של הטקסטים הבאים:

(א) הקטע הבא ממכתבה של שרת החינוך:

"יתר על כן, ברפורמה קיימת הבניה מסודרת של הזמן הנדרש למורה לבצע את תפקידו מעל ומעבר לשעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות. תוספת זו מוקדשת לנושאים כגון: בדיקת עבודות ומבחנים, הכנת מערכי שיעור, עבודה אישית למילוי תפקידים מערכתיים, לישיבות ולעבודת צוות וכדומה."

 

(ב) מתווה לשעות השהייה מתוך תדריך לבתי-ספר הנכנסים לרפורמה:

 

(ג) הדרכים לקידום המקצוענות בבית-הספר ( מתוך "4 הממ"ים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי, גיליון מספר 3, תשס"ד, עמ' 4-3).

 

" הפעולות שמנהלים יכולים לבצע כדי לקדם את המקצוענות בבית-הספר:

א.      טיפוח חזון משותף של מחויבות למקצוענות בקרב עובדי בית-הספר על-ידי (1) שיתוף כל חברי הצוות בגיבוש החזון  (2) מתן דוגמה אישית של המנהל (3) תביעה הלכה למעשה למימוש המאפיינים שצוינו (4) תגמול על ביטויי מקצוענות בדרכים מגוונות כמו ביטויי הוקרה וציון לשבח, מינוי לתפקידים כגון מורה חונך, מורה מדריך, מורה מרכז וכד'

ב.       חיזוק הידע המקצועי של המורים ועדכונו על-ידי (1) עידוד קריאת ספרות מחקרית ודיון בישיבות המורים כחלק משגרת העבודה, בהשלכות של מידע  זה על העשייה החינוכית בבית-הספר (2) קיום קשר עם גורמים באקדמיה ופיתוח מסגרות לחילופי ידע בין בעלי הידע העיוני (אנשי האקדמיה) לבין בעלי הידע המעשי (אנשי ההוראה).

ג.        חיזוק האוטונומיה באמצעות הדגשת היסוד הקולגיאלי שבעבודה על-ידי (1) יצירת מסגרות עבודה מקצועית הדנה בנושאי חינוך, עוסקת בפתרון בעיות ובקבלת החלטות בנושאי מדיניות בית-ספרית ואחראית ליישומה (2) עידוד עמיתים לצפות בשיעורים שתוכננו יחד ודיון ביישום (3) הפעלת מסגרות לתמיכה ולסיוע הדדי בין חברי-הצוות (הדרכה פנימית, מפגשי היוועצות וכד' (4) הפעלת מסגרות להוראה בצמדים, בדומה למקובל בחטיבות הצעירות (5) הפעלת צוותי פעולה רב-מקצועיים לפי "צרכים" מתעוררים, כגון צוות הלומד, מתכנן, מבצע ומעריך דרכים למתן מענה דיפרנציאלי לתלמידים.

ד.       קידום שינויים וחידושים לאור הידע המתפתח על-ידי עידוד יצירתיות, ניסויים כמו המהלך של בתי-ספר ניסויים וביצוע מחקרי פועלה (הכהן וזמרן, 1999).

ה.      גיבוש עם הצוות של כללי האתיקה שלו והקפדה על עמידה בהם.

ו.        הגדרה בצוות של המחויבות לתלמידים במונחים של תוצאות ממשיות, איסוף משובים על העמידה במחויבות ופעולה לשיפור מתמיד בהשגת היעדים המוסכמים.

ז.        נטילת חלק פעיל במהלך ההכשרה והרישוי של מורים חדשים על-ידי קליטת מתמחים בהוראה (סטאז'רים), חניכתם, תמיכה בהם והערכתם".

 

(ד)

חינוך והוראה בקבוצה הקטנה – שינוי מהותי

                "קבוצות קטנות בעלות משמעות מחייבות התמחויות חדשות של המורים. אין זה מעבר פשוט. נביא היבט אחד כדוגמה: יכולת המורה להיות משמעותי בקבוצה קטנה פירושה יכולת להתמסר ולהעמיק בבעיות של תלמיד בודד. אין למורה יכולת לשלוף תשובות מן המוכן. אין בידו "ספריה" של אמירות ופתרונות. עליו להיות מסוגל למלאכה חדשה: מלאכת הפרטנות.

                מדובר בשינוי שמהותו יכולה להיראות טכנית. "תנו לנו משאבים ונייצר את המצבים האלה" יטענו הטוענים, אלא שלא מדובר רק בהיבט הטכני. מדובר ביכולת חניכה, ביכולת הפעלה של פדגוגיה אחרת, ביכולת הפעלה של סוגי שיח אחרים, כאשר לרוב סגל המורים הנוכחי אין לכך כלים, אין לו המסגרות, אין לו הזמן.

                כדי שמורה יוכל להיות אפקטיבי במסגרת כזאת עליו להיות חלק ממסגרת אחרת, מסגרת של מורים, בה מפתחים, תדיר, את היכולות האלה, בה דנים ומתייעצים על דבר מקרים שונים העולים במהלך הפעילות.

                לשון אחרת: סגל המורים הוא חלק – כנהוג במקצועות הפרט לסוגיהם – מקבוצה המתכנסת באורח סדיר ודנה בצורה משמעותית ומקצועית – תוך קבלת הדרכה – בבעיות השונות.

 

 

פרופ' דוד גורדון וד"ר דן שרון (2006) חשיבה מחודשת על החינוך העל-יסודי

 

 

2. דיון בהזדמנות לקידום הפרופסיונאליות הטמונה בארגון המחודש של שעות השהייה בבית-הספר, תוך התייחסות לשאלות אלה:

א. מהו הפוטנציאל להעצמת הפרופסיונאליות בהוראה הגלום בשעות השהייה?

ב. כיצד ניתן למצות פוטנציאל זה לאור הרפורמה?

ג. מהן המלצותיכם לארגון ולהבניית שעות השהייה בבית-הספר?

ד. "מה נשתנה?" -  סיכום הדיון בטבלה לאור השאלות: מה נאמר, אנו המורים, אם הרפורמה תיושם בהצלחה? מה יש לעשות לשם כך? מה יהיו המנגנונים שיבטיחו את היישום?

מה אמרו חברים בקבוצה על מיצוי פוטנציאל הרפורמה "אופק חדש"?	מה יש לעשות לשם כך?	מה יהיו המנגנונים שיבטיחו את היישום?

מומלץ להכין טבלה דומה בנוגע להורים ובנוגע לתלמידים. ראו דוגמת תוצרים של קבוצות בנספח בעמוד

ג. במליאה

1. שיתוף בהמלצות לארגון ולהבניית שעות השהייה בבית-הספר.

2. גיבוש קווים והתווית עקרונות להבניית שעות השהייה בבית-הספר.
יחידה מספר 4: משאב הזמן והדילמות שהוא מעורר בנוגע לשימוש בו  בשעות הפרטניות

הקדמה: זמן כמשאב חינוך-למידה

זמן הוא משאב מרכזי בלמידה. למעשה הזמן הוא המשאב החשוב בבית הספר מלבד איכות ההוראה. תקצוב הלימודים המסורתי שהיה קיים עד כה בבית הספר הלם תפיסה  שלפיה יש חפיפה בין שעת ההוראה של מורה לבין שעת הלימוד של הכיתה (40-21 תלמידים).

בתי ספר רבים טוענים ששיטת התקנון המסורתית אינה מאפשרת הקצאת זמן דיפרנציאלי במטרה לתת מענה לתלמידים השונים.

Metzker  ( 2003 אצל וידיסלבסקי ואח', תשס"ה) מדמה את הזמן בבית הספר לפירמידה הפוכה: כמות הזמן המתוקצב, המתוקנן, נמצאת בחלק העליון, הרחב ביותר, של הפירמידה. זהו סך כל הזמן ביום לימודים או בשנת לימודים; באמצע הפירמידה ניתן למקם את כמות הזמן המוקדשת הלכה למעשה לפעילות לימודית (לעיתים מכנים זאת "זמן על משימה"); בתחתית, בחלק הצר ביותר של הפירמידה, ניתן למקם את כמות זמן הלמידה האקדמי, או את חלק הזמן שבו ההוראה מותאמת למוכנות התלמיד ללמוד ומניבה תוצאות של למידה ממשית.

רוב מחקרי הלמידה מצביעים על קשר בין זמן ללמידה. מכאן נובע השימוש הנרחב ביחידות זמן להגדרת למידה – שיעור, יום-לימודים, סמסטר, שנת לימודים...  מכאן גם נובעת המסקנה שיותר זמן למידה מאפשר יותר ידע נרכש (חן, 1995 אצל וידיסלבסקי ואח', תשס"ה). ההנחה היא שכל תלמיד יכול לשלוט בכל משימה המזומנת לו במערכת החינוך, אם, ורק אם, תינתן לו הזדמנות אמיתית ללמידה. הזדמנות אמיתית ללמידה כוללת את הזמן הדרוש לתלמיד ואת איכות ההוראה (באשי, י', 1996 אצל וידיסלבסקי ואח', תשס"ה).  

ב"אופק חדש" יש כוונה לשנות את המצב המסורתי הנ"ל ולתת הזדמנות אמיתית ללמידה ולפיתוח ההוראה.

הנושא: הזדמנויות ודילמות בהקשר לשעות הפרטניות

מטרות:

·         לעמוד על מגוון שיקולי הדעת בחלוקת השעות הפרטניות

·         לזהות את ההיבט הערכי בקבלת ההחלטות על חלוקת השעות

·         לגבש עקרונות להפעלת השעות

משך המפגש: כשלוש שעות

ספרות עזר:

ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על פי סטנדרטים, ירחון " "4 המ"מים"" גיליון מספר 11, תשס"ה.

וידיסלבסקי, מ', תשס"ד, "להיות שווים". 

חומרים:

1.      שקף   – הנחיות להפעלת השעות הפרטניות בבתי-הספר

2.      שקף – מתוך מכתבה של שרת החינוך

3.      שקף –  הגדרת המונח "דילמה"

4.      עותקים  של סיפור אירוע מספר 1.

5.      עותקים של סיפור אירוע מפר 2 .

6.      עותקים של סיפור אירוע מפר 3 .

7.      עותקים של ההנחיות לדיון דילמה בקבוצות.

מהלך המפגש:

א.      במליאה:

1.      הצגת מטרות המפגש ומהלכו.

2.      הצגת ההנחיות להפעלת השעות הפרטניות וכן הקטע הרלוונטי ממכתבה של השרה.

3.      הצגת המושג דילמה וקישורו להזדמנויות ולדילמות הנקשרות לשעות הפרטניות.

4.      הנחיות לקבוצות לקראת הדיון בדילמות.

 

מתוך מכתבה של שרת החינוך:

כאמור, הרפורמה אינה קשורה רק בשכר. היא מאפשרת למורים ללמד בקבוצות קטנות והומוגניות, העבודה הפרטנית תזמן שיח אינטימי ודיאלוג פורה בין המורה לתלמיד אשר השפעתו תהיה מעבר להישגים הלימודיים, ותורגש גם בשינוי האקלים הבית ספרי, בירידה ברמת האלימות בבתי הספר ובהידוק הקשר בין  התלמידים והמורים.

 

 

ההנחיות להפעלת השעות הפרטניות

 

 

הגדרת המושג דילמה

מלון "ספיר" מגדיר דילמה כ"ברירה קשה בין שני דברים, מצב מסובך שקשה לפתרו". דילמה מוסרית היא מצב בו עומדים לעימות אלה מול אלה שני ערכים ויותר. זהו מצב בו אין תשובה רצויה או נכונה באופן מוחלט, אלא יש תשובה אפשרית, בתנאי שהיא נתמכת בעקרונות ובכללי מוסר. הדיון בדילמה מזמן ביטוי דעות ועמדות ובירור ערכים. (וידיסלבסקי, תשס"ד).

 

ב. בקבוצות – דיון דילמות

על פי המהלך הבא:

א.      מחלקים את המשתתפים לזוגות או לשלשות.

ב.      כל קבוצה מקבלת סיפור אירוע.

ג.       הקבוצה מתבקשת לבחון את העמדות והערכים של חבריה, לדון בהם, לשתף זה את זה בשיקולי הדעת ולנסח פתרונות אפשריים הנתמכים בעקרונות מנחים.

ד.      להעלות רעיונות ויוזמות של חברי הקבוצה להעצמת התלמידים באמצעות השעות הפרטניות.

ה.      לסיכום הפעילות הקבוצה מתבקשת להכין את עצמה לשיתוף במליאה.

 

ההנחיות לדיון הדילמה

דונו בשאלות אלה:

·                    מהן הדילמות המשתקפות מסיפור האירוע? אילו ערכים עומדים בו לעימות? אילו דילמות נוספות צפויות לעלות בהקשר לניצול שעות אלה?

·                    כיצד אתם מציעים ליישב את הדילמות?

▪                     מהן ההזדמנויות הטמונות בשעות הפרטניות בהתייחס לסיפור האירוע?

▪                     אילו הזדמנויות נוספות מתאפשרות כתוצאה משעות אלה?

▪                     מהם העקרונות שאתם מציעים לבית-הספר שלנו להפעלת השעות הפרטניות?

 

סיפור אירוע מספר 1:

חנה היא מורה ותיקה ומנוסה לאנגלית בבית ספר יסודי. היא מלמדת את 200 ילדי כיתות ד'-ו' בבית הספר (2 כיתות בשכבה) ב- 24 שעות שבועיות. ביום החופשי היא לומדת לתואר שני.

בין תלמידיה של חנה יש 15 תלמידים עם קושי רב בלימוד השפה. בנוסף 3 תלמידים בכיתה ו' אינם יודעים עדיין חומר בסיסי ברמת כיתה ד', ובכיתה ד' היא כבר מזהה 4 ילדים הזקוקים להוראה פרטנית.

יחד עם זאת יש בכל כיתה 2-1 ילדים דוברי אנגלית. 2 ילדים בכיתה ה' וילדה אחת בכיתה ד' גם קוראים וכותבים באנגלית,  והוריהם דורשים תכנית לימודים המותאמת לילדיהם שתקדם אותם הלאה.

כמו כן יש כמעט בכל כיתה - 3-2 ילדים ש"הולכים לאיבוד" – הם שקטים מאוד ומתפקדים ברמה בינונית עד נמוכה על אף שניתן היה לקדם אותם לתפקוד טוב ואף למעלה מזה אילו הייתה המורה יכולה להקדיש לכל אחד מהם לפחות שעתיים בשבוע.

 

סיפור אירוע מספר 2:

"אני רוצה לשתף במקרה שקרה לי בשבוע שעבר בכיתתי. הבוקר התחיל נפלא. לכולנו היה מצב-רוח טוב והשיעורים זרמו כמו שצריך. אחרי ההפסקה הראשונה, כשנכנסתי לכיתה, ראיתי את גיא ואסף רבים. קודם כל רצתי והפרדתי ביניהם. אחר-כך ניסיתי להבין מה קרה. הסתבר שאסף פגע בגיא וגיא קילל את המשפחה של אסף. כולם בכיתה יודעים שאסף מאוד פגוע עכשיו לאור מה שקורה במשפחה שלו, וזה באמת לא היה לעניין. אסף אמר שהוא לא מוכן לשמוע ואיים שיחזיר לגיא. ניסיתי להרגיע אותו, אבל הוא המשיך לאיים שיכה את גיא. מובן שכל הילדים בכיתה התחילו להתערב, כל אחד אמר את דעתו. בבת-אחת נכנס איזה חוסר שקט, והכיתה כולה הייתה נסערת. אני הייתי ממש מתוסכלת. הרגשתי שאני משקיעה כל כך הרבה מאמצים בפיתוח האווירה בכיתה ובעידוד הילדים ליחסים של הבנה ושיתוף, והנה מריבה כזו הורסת את כל מה שאני בונה. היה פשוט בלתי אפשרי להמשיך כאילו "העניינים כרגיל".

מה אני עושה?

מצד אחד אני חייבת עכשיו להזיז הכול ולפנות זמן לשיחה רצינית עם שני הילדים האלה ועם הכיתה כולה, מצד שני בדיוק עכשיו זה השיעור שמירה, מורת השילוב, מגיעה  כדי לעבוד עם הקבוצה שלה וגיא צריך להיות איתה בקבוצה; רונית, המורה למתמטיקה, מגיעה כדי להוציא את קבוצת התלמידים שלה לשיעור העשרה ואסף אמור ללמוד איתה, ואילו לי בדיוק הייתה תכנית לעבוד עם הקבוצה שאני צריכה לקדם במתמטיקה, ויש לנו כל-כך הרבה עוד לעשות".

 

 

סיפור אירוע מספר 3

היועצת החינוכית של בית הספר מספרת: "ב' הוא תלמיד כיתה ג'. הוא לא רכש עדיין את הקריאה. גם הישגיו בחשבון, עברית ומולדת וחברה נמוכים. בשיעורי מדע הוא ממש פורח. הוא גם ספורטאי מצטיין ואומרים ש"יש לו עתיד" בתחום. לב' יש הפרעת קשב וריכוז. הרקע המשפחתי שלו קשה וההורים אינם מצליחים לגייס כוחות להתמודדות עם הבעיות של בנם.

ב' מקבל תמיכה במסגרת מתי"א מאז כיתה א'. אך ההתקדמות שלו איטית מאוד. מורות מתי"א מתקשות לשלבו בקבוצה בת 3-4 ילדים בשל אי-השקט שלו ובעיותיו הרגשיות.

האם להקדיש לב' שעות פרטניות במקצועות השונים או/ו בהוראה מתקנת בנוסף למה שהוא מקבל במסגרת שעות מתי"א (או לילדים שזקוקים לעזרה בלימודים ואינם מקבלים אותה ממקורות אחרים)? או/ו לשלבו בקבוצת  הצטיינות בספורט?  או/ו לשלבו בקבוצת עניין במדעים? מדוע?"

 

ג.  במליאה:

1. הצגת התוצרים של הקבוצות ודיון.

2. העלאת שאלות נוספות שלגביהן יש לגבש מדיניות (כגון: האם כל מורה מלמדת בשעות הפרטניות רק את תלמידיה? מדוע? כיצד, על ידי מי ומתי יעשה התיאום והתכנון של הנלמד בשעות הפרטניות? כיצד ועל ידי תתבצע ההערכה המעצבת של הפעלת השעות וניצולן? מה מידת הגמישות והניידות שתתאפשר בהרכב הקבוצות/הקצאת השעות? כיצד תישמר המסגרת של כיתת האם ותימנע "טיילת" בלתי מבוקרת?*)

3. גיבוש עקרונות וכללים מנחים להפעלת השעות הפרטניות בבית-הספר.

 

*שאלות אלה רוכזו על ידי צוות המחלקה למשוב בית ספרי.
יחידה מספר 5: הבנייה מחדש של מערכת השעות

הנושא:  הבנייה מחודשת של מערכת השעות לאור הרפורמה

הקדמה:

 

מערכת השעות של בית הספר – הגלוי והסמוי

ההסדרים המוסדיים, הארגוניים שבאמצעותם מופעלות מסגרות העבודה של בית הספר הם מערכת השעות היומית והשבועית של התלמידים ושל המורים.

במקומות רבים מערכת השעות של בית הספר מבטאת "את המבנה המסורתי דמוי תבנית הביצים של החינוך הבית ספרי" כפי שעוצבה על ידי מערכות החינוך ההמוני במאה ה- 19 "כדרך לאכוף משמעת ולפקח על ההמון" (פולן והארגרייבס, 1999). מערכת קבועה לשנת לימודים  נועדה גם ליצור תחושת סדר, יציבות וודאות.

 

במערכת השעות מוצגת התכנית היומית והשבועית. התכנית המסורתית קבועה לאורך כל שנת הלימודים (להוציא חריגות כמו ימי סיור, טקסים וכד').

ברוב בתי הספר התכנית השבועית היא בת שישה ימי לימוד ויום מנוחה. המגזר הערבי המהווה כ- 23% מכלל התלמידים, פועל במתכונת של חמישה ימי לימוד בשבוע. בנוסף, כ- 6% מהתלמידים במגזר הממלכתי יהודי פועלים במתכונת של חמישה ימי לימוד בשבוע.

בתוך סדר היום ניתן לזהות מסרים תרבותיים ברורים בנוגע להתרחשות הבית ספרית.

המערכת מציגה את שעת תחילת הלימודים (בישראל הלימודים מתחילים בדרך כלל בשעה 8.00 ) ואת שעת סיומם בכל יום, את חלוקת הזמן בתוך יום הלימודים, את התכנים/הנושאים/המקצועות/ הנלמדים בכל יחידת זמן ואת שמות המורים המלמדים בכל יחידה בכל מסגרת של ארגון לומדים – בדרך כלל הכיתה החד-גילית. בכך היא מספקת לכל בעלי העניין  בבית הספר מידע בנוגע לשאלות כמו: מתי? מה? כמה? מי? היכן?

יש שתי פונקציות מסורתיות בתוך יום הלימודים: השיעור וההפסקה. חלוקה זו מבטאת הבחנה ברורה בין מה שנתפס כפעילות לימודית -  השיעור, זמן הלימוד הרשמי, לבין מה שנתפס כזמן הפוגה - ההפסקה. אורכו של שיעור נע בין 45 ל- 50 דקות, בדרך כלל. לרוב הוא מתרחש בין כותלי הכיתה והתלמיד מוערך על התפקוד בו גם באמצעות בחינות נייר ועיפרון וגם בכלים אחרים. אורכה של ההפסקה נע בין 10 ל- 30 דקות. בהפסקה מתאפשרת לתלמידים ולמורים יותר ניידות, יציאה לחצר, לפעמים ניתן לשהות גם  במסדרונות. במהלכה מותר לשתות ולאכול, לנוח, לקיים אינטראקציות חברתיות, לשחק. בדרך כלל הפעילות בה אינה פורמאלית להוציא "הפסקה פעילה". כך יש מסר ברור של הבחנה בין מה שנחשב ללמידה ולתנאים נדרשים ללמידה לבין מה שאינו נחשב ללמידה.

בתוך שנת הלימודים יש שני סוגי משכים: לימודים, וחופשות. זמן הלימודים מתפרש על פני 9 חודשים עם מקטעים של חופשות ביניים על פי לוח החגים והמועדים ושוק העבודה. 

במבנים גמישים מערכת השעות אינה נשארת קבועה לאורך כל השנה, אלא יש שתיים-שלוש מערכות שעות בהתאם לצרכים ולאור עקרונות תכנוניים כמו מיקוד למידה.

במבנים חלופיים למבנה המסורתי יש הרחבה של זמן הלמידה על ידי צירוף של שניים עד שלושה שיעורים ובניית יחידות לימוד בנות 90 עד 120 דקות. בתוך הזמן הזה יש תכנון פנימי של המורה ו/או התלמידים עם זמן לפעילות אישית, בקבוצה ובמליאה.

ראו הצעות לסדר יום בחוזר המנהל הכללי נט/4 (ב).

במקום שבו יש משאבי זמן נוספים, יש לעתים פיצול של הכיתה בתוך אותה יחידת זמן – השיעור על ידי שיבוץ שני מורים או מורה ומדריך.

 Kneese (2000 ) מדווחת על התפשטות התופעה של בתי ספר הפועלים לאורך כל השנה בארצות הברית. בבתי ספר אלה לוח השנה מחולק לרבעונים. ניתן להבחין בשני דגמים של בתי ספר הפועלים לאורך כל השנה: א. בתי ספר שבהם ימי החופשה  של הקיץ מחולקים למשכים קצרים של חופשות בנות כשלושה שבועות בין הרבעונים. דבר המאפשר רצף לימודי וארגון מחדש של תכנית הלימודים הבית ספרית. ב. בתי ספר שבהם אוכלוסיית התלמידים מחולקת לארבע. בכל רבעון לומדים 3/4 מהתלמידים ואילו  1/4 מהתלמידים נמצאים בחופשה השנתית. הדבר מאפשר צמצום של כמות התלמידים השוהים בו-זמנית בבית הספר ושימוש במתקנים ובציוד לנוחות התלמידים שאינם בפגרה. כמו כן הדבר מאפשר הגמשה בבחירת החופשות של המורים והרחבת משרות למורים המעוניינים בכך.

מפגש מספר 1

מטרה: לפתח  מודעות למשמעויות הגלויות והסמויות הטמונות במערכת השעות

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים: דוגמה של מערכות שעות כיתתיות של אחד מבתי הספר (לפני הרפורמה).- עותק לכל קבוצה

ספרות עזר:

הגישות, דרכי ההוראה –למידה ומסגרות הלימוד שיכולות לקדם הישגי תלמידים בסיכון, ירחון "4 המ"מים", גיליון מספר 13.

ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על פי סטנדרטים, ירחון "4 המ"מים", גיליון מספר 11.

מהלך הפעילות:

א.      במליאה: הצגת נושא המפגש ומטרתו.

ב.      בקבוצות:

  התבוננות במערכת השעות וחשיפת/מתן תשובות לשאלות אלה:

1.      מהו ארגון הלומדים בכיתה? 2. מהו ארגון הזמן בכיתה? 3. מהו ארגון תכנית הלימודים בכיתה? 4. מהו ארגון הצוות בכיתה? 5. אילו מסרים באים לידי ביטוי במערכת השעות (גמישות? נוקשות? קביעות? אינטגרציה? התייחסות לפרט? וכד') ?

ג. במליאה

     1. דיווח על תוצרי הקבוצות

      2. דיון בשאלות: האם יש הפער בין אופי מערכת השעות הרצוי על פי "אופק חדש" לבין מערכות השעות שראינו? האם הרפורמה המוצעת מאפשרת לסגור פער זה? כיצד?

 

 

 

 

 

דוגמאות של מערכות מאחד מבתי-הספר היסודיים שעדיין לא נכנסו לרפורמה

מערכת שעות של כתה א' בשנת הלימודים תשס"ו באחד מבתי הספר היסודיים.  (המפגש הפרטני עם ילד או עם קבוצת תלמידים (עד5) אורך כחצי שיעור, בתיאום מלא עם המחנכת

 

 

	יום ראשון		יום שני		יום שלישי		יום רביעי		יום חמישי
8.00 –  8.30	מפגש בוקר: מליא;;ת נושא ל' (ספורט טיפולי) עם הילדים בקבוצת השילוב שלה.		מפגש בוקר: ריקודי-עם א' (מורת שילוב) עם הילדים בקבוצת השילוב שלה.		מפגש בוקר: מליאת נושא א' (מורת שילוב) עם הילדים בקבוצת השילוב שלה.		מפגש בוקר: מליאת נושא		800- 9.30     שיעור מדעים עם ח'
8.30 – 9.30	במרחב	בכתה	במרחב	בכתה	במרחב	בכתה	במרחב	בכתה
	קבוצות סביון וחרצית	קריאה: קבוצות כלנית ורקפת	קבוצות כלנית ורקפת	קריאה: קבוצות סביון וחרצית	קבוצות סביון וחרצית	קריאה: קבוצות כלנית ורקפת	קבוצות כלנית ורקפת	קריאה: קבוצות סביון וחרצית
	פרטני: ד' (יועצת) עם .....
						פרטני: עם .....
		פרטני: עם .....
9.45 – 10.00	ארוחת בוקר והפסקה		ארוחת בוקר והפסקה		ארוחת בוקר והפסקה   10.00 – 10.45 ע' (מרפאה באמנות) עם ...........		ארוחת בוקר והפסקה		9.30- 10.00 ארוחת בוקר והפסקה
10.00 – 10.30	מליאה קצרה		מליאה קצרה		מליאה קצרה		מליאה קצרה		10.00 – 11.30 שיעור אמנות עם מ'
10.45 – 11.30	שיעור חינוך גופני		במרחב	בכתה	במרחב	בכתה	שיעור מוסיקה
			קבוצות סביון וחרצית	מתמטיקה קבוצות כלנית ורקפת	קבוצות כלנית ורקפת	מתמטיקה קבוצות סביון וחרצית
11.30 – 12.15	במרחב	בכתה					במרחב	בכתה	11.30 – 12.50 הפסקה
	קבוצות כלנית ורקפת	מתמטיקה קבוצות סביון וחרצית					קבוצות סביון וחרצית	מתמטיקה קבוצות כלנית ורקפת
									11.50 – 12.35 שיעור מוסיקה
				פרטני: עם .....
12.15 – 13.00	אוכל והפסקה צ': ישיבה  לסיכום יום עם  "שבעת המופלאים"		אוכל והפסקה צ': ישיבה  לסיכום יום עם  "שבעת המופלאים"		12.00 – 12.45 מליאה לסיום יום עם ט' צ': עם  "שבעת המופלאים"		אוכל והפסקה צ': ישיבה  לסיכום יום עם  "שבעת המופלאים"		12.35 – 13.00   אוכל והפסקה
13.00 – 13.45	כישורי חיים ומליאה לסיום יום		כישורי חיים ומליאה לסיום יום				כישורי חיים ומליאה לסיום יום		13.00 – 13.45 מליאה לסיום יום עם ח'

מערכת שעות של כתה ג' בשנת הלימודים תשס"ו באחד מבתי הספר היסודיים., תקופה: ינואר-אפריל

	ראשון		שני	שלישי	רביעי	חמישי
1	כישורי חיים שיחת בוקר לפתיחת השבוע והצגת תכנית העבודה השבועית		אומנות	כישורי שפה סיפורי עמים	מתמטיקה	נושא ושפה תחילה פעילות בנושא חיים יחד בחברה לאחר מכן פעילות בנושא סיפורי עמים
2	נושא ושפה פעילות מיחידת ההוראה "אלבום כיתתי" להכנת הילדים לשיתוף בתוצרים, ולהכנה לקראת המשך העבודה במחשב		אומנות	כישורי שפה סיפורי עמים	מתמטיקה	נושא ושפה תחילה פעילות בנושא חיים יחד בחברה לאחר מכן פעילות בנושא סיפורי עמים
3	מתמטיקה		אנגלית	כישורי חיים מעגל הקשבה ושיחת בירורים	ספריה	מדעים
4	מתמטיקה		חינוך גופני	תורה	זמן גמיש פעילות במרחב עם חצי שכבה	חינוך גופני
5	ועדות		מתמטיקה	תורה	מדעים	אנגלית
6	נושא ושפה   פעילות בנושא חיים יחד בחברה	פעילות מחשבים התקדמות לפי יחידת ההוראה "אלבום כיתתי"	מתמטיקה	ספרייה	מדעים                             זמן גמיש כישורי חיים פעילות הוועדות	כישורי חיים   שיחת סיכום שבועית וכוכב השבוע
7	מוסיקה				מוסיקה

 

מפגש מספר 2

הקדמה:

בכל ארגון יש מסגרות שבהן ובאמצעותן הוא פועל להשגת מטרותיו. מערכת השעות של בית הספר מציגה/משקפת את הארגון של מסגרות העבודה של בית הספר ואת הקשרים ביניהן.

התבוננות במערכת השעות של בית הספר מזמנת

א. חשיפה של:

·         קדימויות בית הספר

·         תפיסת הדעת והלמידה של בית הספר

·         תפיסת העולם החינוכית שלו וחזונו

·         מידת ההיענות של בית הספר לנתוני התלמידים וצורכיהם

·         מידת ההיענות של בית הספר לקדימויות מערכת החינוך ודרישותיה

·         ההכרעות הערכיות של בית הספר

·         המשאבים העומדים לרשות בית הספר

ב.      אפשרות להתבוננות  בהזדמנויות שבית הספר נותן בעשייה היום-יומית להשגת מטרות כמו: מימוש תפיסת העולם החינוכית שלו וחזונו, צמצום פערים בחינוך, קידום הישגי התלמידים, מתן מענה לצורכי התלמידים וכד'.

ג.       קבלת החלטות על שיפור/שינוי/שימור ההסדרים המוסדיים ומתן ביטוי להם במערכת השעות תוך הרחבת הידע באמצעות הספרות המקצועית בנושאים כמו: שינוי, הערכה ובקרה, חשיבה כלכלית ותקצוב ועוד.

ד.      בקרה על יישום מדיניות משרד החינוך, התרבות והספורט בנושאים כמו מתן מענה דיפרנציאלי לתלמידים, קיום מסגרת הקצאת הזמן למקצועות הליבה, קיום משך הלימודים המחייב וכד'.  

 

מטרה:

·         בחינה ביקורתית של מערכת השעות

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים:

דוגמה של מערכות שעות של תלמיד, של מחנכת כיתה ושל מורה מקצועית.- עותק לכל קבוצה

ספרות עזר:

הגישות, דרכי ההוראה –למידה ומסגרות הלימוד שיכולות לקדם הישגי תלמידים בסיכון, ירחון "4 המ"מים", גיליון מספר 13.

ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על פי סטנדרטים, ירחון "4 המ"מים", גיליון מספר 11.

מהלך הפעילות:

א.    במליאה: הצגת נושא המפגש ומטרתו.

ב.    בקבוצות:

  התבוננות במערכת השעות ותיאור יום/שבוע בחיי התלמיד ובחיי המורה.

  דיון בשאלה: האם  סדר היום של התלמיד ושל המורה עומד בכללים שהוגדרו ברפורמה? במה?

ג. במליאה

     1. דיווח על תוצרי הקבוצות.

 2. דיון בשאלות פדגוגיות, ארגוניות ואחרות המתעוררות בעקבות סדר היום של התלמיד ושל המורה.

א. תוכנית שבועית של תלמיד

תכנון שבועי לתלמידי כתה ג' 2

 

 

 

	יום ראשון 8.1	יום שני 9.1	יום שלישי 10.1	יום רביעי 11.1	יום חמישי 12.1
1	קריאת בוקר   שיחת בוקר לפתיחת השבוע	קריאת בוקר מתמטיקה נושא: סימני החלוקה ב- 2,5,10	קריאת בוקר נושא ושפה נושא: והילד הזה הוא אני	קריאת בוקר נושא ושפה בקבוצה עם ציפי  Y	מדעים
2	חינוך גופני		מוסיקה בחדר המוסיקה עם מ'  ¯
3	תורה &	נושא ושפה נושא: החוקים והכללים שלנו בכתה בקבוצה עם ציפי  Y	מתמטיקה נושא: סימני החלוקה ב- 2,5,10	מוסיקה בחדר המוסיקה עם מ'   ¯	אנגלית
4	מתמטיקה נושא: מדידות אורך			אמנות בחדר אמנות עם מ'	תורה &
5		חינוך גופני	אנגלית		שיחה לסיכום השבוע כוכב השבוע: יוסי
6	שיעורי בחירה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מערכת שעות של מחנכת כיתה (טובה) וכיתה ד3 בבית ספר ב"אופק חדש"- דוגמה

נתוני המורה: מורה כוללת , מלמדת הכול חוץ ממתמטיקה. דוברת אנגלית. מחנכת כיתה ד3. בשעה הפרטני אחת מלמדת מלמדת אנגלית קב' ילדים בכיתתה

משרת המורה: 90% = 33 ש"ש: 23 ש"ש בכיתה = 17 בכיתתה+ 4 בכיתה ב2 + 2 בכיתה ה3

2 שעות דיאלוג בקבוצה קטנה

3 שעות פרטניות

2 שעות שהות מוסדית

3 שעות שהות

בסך הכול 33 שעות שבועיות

	ראשון	שני	שלישי	רביעי	חמישי	שישי
1	טוב	שרה      ה2	ורדה	קרב	ענת     ה2	ורדה        ה2
2	ורדה   ה3	טובה	ורדה	*שהות קרב	טובה/שרונה תכנית לב	טובה
3	*שהות חינוך גופני	טובה	*שהות חינוך גופני	* טובה דיאלוג ורדה/בתיה	טובה/שרונה תכנית לב	טובה
4	טובה	טובה	שרה	טובה	טובה	טובה
5	ורדה   ה2	טובה/שרונה	חני	טובה	טובה
6	טובה	טובה/שרונה		*טובה דיאלוג עליזה	שרה    ה3
7	*טובה פרטני שרה	שהות מוסדית		*טובה פרטני	*טובה פרטני
8		שהות מוסדית

 

מערכת שעות של מורה מקצועית (מחשבים – תקשוב) - דוגמה

נתוני המורה: 93% משרה, 24 שעות (23 – 1 גיל), 5 פרטני, 2 מוסדית, 2 שהות

	ראשון	שני	שלישי	רביעי	חמישי	שישי
1					ג1	ה3
2		*שהות	ה3	ג1	ה3
3	מוקדי עניין ב-ג	*שהות	ה3	ג1	ה3
4	*פרטני בניית אתרים	*פרטני בניית אתרים	ה4	ג2	ג1
5	ו3	ד2	ו3	ד2	ב2
6	ה4	ב1	ה4	ד2	ג2
7	ו3	השתלמות מוסדית	*פרטני מצוינות	*פרטני מצוינות	*פרטני מצוינות
8		השתלמות מוסדית

מפגש מספר 3:

הנושא: מערכת השעות של בית ספר ב"אופק חדש"

הקדמה

בניית מערכת השעות ב"אופק חדש" מציבה אתגר בפני המנהלים ובפני הצוות החינוכי. כך למשל, בהתייחס לתלמידים:

¯ שימוש מושכל בכל סוגי השעות הפרטניות העומדות לרשות בית-הספר (כמו למשל: שילוב, מתי"א, אמירים, פנימיות, תוכנית קרב, ועוד).

 ¯ שיבוץ נבון של שעות אלה תוך חשיבה על: צורכי התלמידים מצד אחד והאפשרויות מצד שני.

. ¯ הפרדה בין מטרות ההוראה (למשל, קידום התלמידים תוך היענות דיפרנציאלית) לבין מטרות חינוכיות (למשל, הענקת תחושת ביטחון לכל התלמידים בזכות נוכחות מורים לאורך שעות יום הלימודים ולאורך כל השבוע).

בין שיקולי הדעת המתייחסים למורים:

 ¯ הזדמנות למיצוי פוטנציאל הצוות על פי נטייה ומומחיות

 ¯בנייה נבונה של מערכת לכל מורה המתחשבת בצרכיו והמאפשרת תנאי עבודה איכותיים

¯ קביעת מועדים לפעילות משותפת של מורים ושל צוותים בין-מקצועיים המאפשרים היוועצות ולמידת עמיתים. 

ארגון מערכת השעות ב"אופק חדש" הוא הזדמנות לחשיבה יצירתית על אופן הקצאת המשאבים בהתאם למטרות. כך למשל הוא מאפשר את הגמשת משאב הזמן לפי סוגי הניצול שלו (למשל זמן פרטי וזמן ציבורי, או למשל הקצאת יחידות זמן גמישות). עוד מהווה ארגון מחודש זה הזדמנות לחשיבה מחודשת על התפצלויות למגוון קבוצות, יוזמות ליצירת שהות ארוכה יותר בבית-הספר, ואף רעיונות ללמידה במגוון אתרי לימוד (ספרייה, חדרי לימוד ייעודיים, וכיו"ב).

בארגון מערכת שעות גמישה משתקף תהליך אוטונומי של קבלת החלטות על ידי הצוות החינוכי על סמך חזון בית-הספר, המדיניות הבית-ספרית, הקדימויות והיעדים שלו, תוך חשיבה רב-מימדית הנקשרת להיענות דיפרנציאלית לצורכי הלומדים והמורים. לפיכך הוא מזמן חשיבה מחודשת על נקודות המוצא לתכנון מערכת השעות (למשל: מיפוי צורכי הלומדים) ועל עקרונות מנחים לקבלת החלטות בין צרכים מתנגשים.

מטרות

·         לעמוד על השינויים במערכת השעות של בבית ספר ב"אופק חדש"

·         להבנות הסכמות לנקודות המוצא לתכנון מערכת השעות

·         להשתית עקרונות לשילוב המורים בתכנון המערכת תוך היענות לצורכיהם.

משך המפגש: כשלוש שעות

חומרים:

1.      טפסים לתכנון מערכת – 2 לכל משתתף

2.      מערכות כיתתיות של כל הכיתות

3.      מערכות אישיות של כל המורות                                                                            

4.      תרגיל: להיות בכיסא המנהל – עותק לכל משתתף

5.      תפוח ההחלטות – עותק לכל משתתף

מהלך המפגש:

א. במליאה

הצגת נושא המפגש, מטרותיו ומהלכו

ב. אישי

תרגיל – מערכת שעות ללא מגבלות

1.             בחר/י שני תלמידים שאתה מכיר היטב. השתדל/י  שהם יהיו שונים זה מזה מבחינת צורכיהם בהיבטים של חינוך ולמידה.

2.             כתב/י  בקצרה את הפרופיל של כל אחד מהם, תוך התייחסות אל: (*) ייחודיות, תחומי עניין והצטיינות (*) כשירות רגשית וחברתית (*) כישורי לומד (*) נתונים מיוחדים (כמו למשל: בעיות בריאות, מצב משפחתי מיוחד).

3.             השתמש/י  בשני הטפסים של המערכת, ובנה/י  לכל אחד מהם מערכת שעות אידיאלית (ללא מגבלות ואילוצים מכל סוג שהוא) הנענית לצרכיו הדיפרנציאליים, המטפחת את תחומי העניין שלו, המקדמת והמעצימה אותו.

4.             התבונני במערכת השעות הכיתתית של אותם תלמידים, במערכת השעות האישית שלך, ובשתי המערכות האישיות שבנית וחשב/י:

א. מהי נקודת המוצא לבניית מערכת השעות האישית? מהי נקודת המוצא לבניית מערכת השעות שלך כמורה? ומהי נקודת המוצא לבניית מערכת השעות הכיתתית?

ב.    מהם שיקולי הדעת המנחים את בניית שני סוגי המערכות הללו? אילו סוגים של צרכים ומטרות מנחים את התכנון?

ג.אילו סוגים של אילוצים את/ה מזהה בבניית המערכת הכיתתית? מהם העקרונות המנחים את ההכרעות המתקבלות בארגון המערכת הקיימת בבית-הספר?

ד.   לפניך סדרת פעולות שמתבצעות בתהליך הבנייה של מערכת השעות הבית ספרית. מספר/י את ההיגדים לפי סדר הפעולות הנראה לך.

1 קיום דיון בצוות על טיוטת המערכת

1 ריכוז תכניות המורות לחלוקת השעות הפרטניות ושעות השהייה

1 מיפוי נתוני המורות (מבנה המשרה, מומחיות והתמחות, כישורים מיוחדים, העדפות)

1 מיפוי משאבי הזמן: תקן, שעות חינוך מיוחד ומתי"א, שעות ממקורות אחרים (כגון:    

      תכנית "קרב", תכנית "אמירים", פנימיות, וכד')

1 מיפוי נתוני התלמידים וצורכיהם

1 מיפוי משאבי כוח ההוראה (בנוסף לצוות בית הספר, כגון תכנית "סחלב")

1 הכנת טיוטה ראשונה של מערכת השעות

1 קבלת אישור הפיקוח

1 הכנסת שינויים ותיקונים בעקבות הדיון

 

ד. בקבוצות

1. שיתוף במסקנות העולות מן העבודה האישית.

2. תרגיל: להיות בכיסא המנהל

 

מזל-טוב! התמנית כמנהלת בית-ספר. את עומדת לבנות את מערכת השעות הבית-ספרית, ולשם כך אספת לעצמך מידע :

 

·      ההישגים במתמטיקה בכיתה ב'1 מעוררים דאגה.

·      בשכבת ד' יש אחוז גבוה של תלמידים מחוננים ומוכשרים.

·      טיפוח האקלים החינוכי המיטבי נמצא בקדימויות של בית-הספר.

·      בכיתה ג'2 ו- ה'3 יש אחוז גבוה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

·      לצורך קידום הוראת השפה יש צורך בהדרכה לצוות המורות. המדריכה יכולה להגיע רק בימי שלישי בין השעות 9.00 ל- 12.00, אחת לשבועיים.

·      לכיתה ה'2 הצטרף תלמיד שהוא עולה חדש.

·      חנה, המורה לאמנות, לומדת בימי רביעי ולפיכך היא זקוקה ליום חופשי ביום זה.

·      הורי בית-הספר מצביעים על רצונם בקידום ובהשבחת ההוראה והלמידה של השפה האנגלית.

·      טיפוח יזמות הוא רכיב מרכזי בחזון בית-הספר.

·      שושי, מחנכת כיתה ה'1, מבקשת לסיים כמה שיותר מוקדם את יום העבודה שלה כדי להספיק להגיע אל ילדיה בשעות הצהריים.

·      בסיכום השנה הגישו חברי מועצת התלמידים את תוצאות הסקר שהם ערכו, ובו הם הציגו את בקשת כלל תלמידי בית-הספר להארכת זמני ההפסקות .

·       הפסיכולוגית של בית-הספר יכולה להגיע לישיבות עם הצוות החינוכי רק בימי ג' בין השעות 8.00 – 12.00.

·      תמי, המורה לספורט, חייבת שיום שלישי יהיה היום החופשי שלה, משום שהיא מלמדת באותו יום בבית-ספר נוסף.

·      צוות בית-הספר החליט כי יש צורך לפתח ולהפעיל תכנית חינוכית לתלמידי כיתות ו' במטרה לקדם את תפישתם כבוגרים ולטפח את יכולתם להוביל ולהנהיג את תלמידי בית-הספר.

·      המסקנות העולות מסיכום שנת הלימודים הקודמת מראות כי יש צורך להוסיף שעות למידה בתחום לימודי המולדת, האזרחות והחברה.

·      דינה, המחנכת של כיתה ג'2, מבקשת יום חופשי בימי שלישי.

·      לאסנת, המורה לאנגלית, חשוב להתחיל ללמד החל מן השעה 9.00 בגלל אילוצים של ארגון הילדים הפרטיים שלה למוסדות חינוך.

 

 

 

 

 

 

3. דיון תוך התייחסות לשאלות אלה:

א.      כיצד אתם מרגישים לנוכח הרשימה?

איזו מטאפורה אתם יכולים לתת להרגשה זו?

ב.      כיצד אתם מציעים לעצמכם כמנהלים

להתחיל את הטיפול בפרטי המידע שנאסף?

ג.       אילו צרכים מתנגשים אתם מזהים

בתוך פרטי המידע?

ד.      מה, לפי דעתכם, צריכים להיות סדרי העדיפויות בין הצרכים, הערכים, המטרות והיעדים?

ה.      לפניכם מודל של "תפוח החלטות". מהו, לדעתכם, המשקל שצריך לקבל כל פלח בהכרעות לגבי ארגון מערכת? בהנחה שיש לכם 10 נקודות לכל הפלחים, כיצד אתם מציעים לחלק אותן?

 

 

 

 

 

 

 

 

ה. במליאה

1. הצגת התוצרים הקבוצתיים ודיון

2. הבניית הסכמות לגבי העקרונות המנחים את ארגון מערכת השעות על בסיס שיקולי דעת רחבים ועל בסיס הכרעות בין צרכים לערכים מתנגשים.

 

 

יחידה מספר 6: שיתוף ההורים בתהליכי ההבניה המחודשת לאור "אופק חדש"

הנושא:  ציפיות הורים ותלמידים ודרכים להתמודדות איתן

הקדמה

שיתוף קהיליית ההורים בתהליכים חינוכיים

יישום מוצלח של רפורמה תלוי בתמיכה של הקהילה, כלומר של ההורים, , של פוליטיקאים ושל קהיליית העסקים. מחקר שנערך במשך שלוש שנים וחצי שהתמקד בהשפעת הקהילה, ההורים והמשפחה על רפורמות חינוכיות, מצא, שהידוק היחסים בין בית-הספר לבין ההורים ושיתופם ביישום הרפורמה מביא לשיפור בהישגי התלמידים וליחס חיובי שלהם כלפי בית-ספר, המורים, המשפחות והקהילה.

ההורים והמשפחות מעמיקים את ידיעותיהם ואת מיומנויותיהם, מפתחים יחס אוהד כלפי בית-הספר וכלפי תכנית הלימודים ומגלים מעורבות פעילה בלמידת התלמידים. המורים זכו לתמיכה וחיזקו גם הם את היחסים עם התלמידים ועם הוריהם (Rutherford & al, 1995).

דוגמה לפרויקט המאמין שתלמידים יכולים להצליח יותר אם הוריהם מגלים מעורבות בחיי בית-הספר אפשר למצוא בלוס אנג'לס, שם ניתנו מענקים לעשרים ותשעה בתי ספר להפעלת תכנית "הורים כשותפים ללמידה" (Parents as Learning Partners – PLP). במסגרת הפרויקט אורגנו סדנאות והשתלמויות לחיזוק ולשיפור הקשר הורים-מורים ולהגברת המעורבות של ההורים. ממצאי המחקר וההערכה של הפרויקט הראו כי חלו שינויים חיוביים בקרב ההורים והמורים שהשתתפו בפרויקט, והתגבשה אחריות משותפת לאתגר של שיפור החינוך עבור הילדים (Quigly, 2000). (צפרית גרינברג, עמי סלנט, ציון שורק (2006) רפורמות חינוכיות בעולם –  גורמים מקדמים – הצעד הקובע, הסתדרות המורים).

יש צורך לגבש הגדרת מצב משותפת בין ההורים לבין בית הספר כדי שההורים יפעלו כשותפים למען מטרה מוסכמת: קידומם של הילדים בתנאים הטובים ביותר שהמערכת מסוגלת להעניק. הגדרת מצב משותפת נועדה להקל על התקשורת בין הגורמים המרכיבים אותה. יש להניח שההורים מצפים לכך שילדיהם ייצאו נשכרים מן הרפורמה ויזכו גם ללמידה פרטנית וגם למפגשים אישיים עם מוריהם.

על ידי פעילות מכוונת לתיאום הדדי של ציפיות, על ידי הבחנה בין הציפיות שניתן להיענות להן לבין ציפיות שלא ניתן להיענות להן, ועל ידי יידוע ההורים בנוגע למשאבים העומדים לרשות בית הספר בעקבות הרפורמה ובנוגע לשיקולי הדעת הקובעים לניצולם –  בית הספר וההורים יכולים ליצור הסכמה שתקל על יחסי הגומלין העתידיים ביניהם לטובת המטרה המשותפת.

 

מטרות:

·         לפתח מודעות לציפיות אפשריות של הורים וילדים באופק חדש

·         לגבש דרכים להבניית תיאום ציפיות בין בית-הספר לבין הקהילייה שלו ולהבנות דרכי תקשורת מיטביות

חומרים:

כרטיס תפקיד לכל משתתף

הגדרה למונח "סימולציה"

ספרות עזר: מעורבות הורים בחינוך, "4 המ"מים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי.

משך המפגש: כשעתיים

מהלך המפגש:

א. במליאה

1. הצגת נושא המפגש, מטרותיו ומהלכו

ב . בקבוצות – הדמיה (סימולציה)

1. כל אחד בוחר בתפקיד מתוך התפקידים המוצעים: הורים  או נציגי תלמידים, מקבל כרטיס תפקיד ומתכונן לקראת הדיון הסימולטיבי. ניתן לכתוב כרטיס אישי.

2.    הקבוצה מקיימת דיון, על פי התפקידים השונים וכותבת טיוטה של איגרת להורים להצגת הרפורמה.

ג. במליאה: הצגת התוצר של הקבוצה ושכתובו לאיגרת משותפת של הצוות.

ד. הפצת האיגרת לכל בית אב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סימולציה

סימולציה היא פעילות בקבוצה הבנויה על אירוע שמרכיביו מייצגים מציאות מסוימת. המרכיבים מוצגים ומאורגנים באותה דרך שבה מתרחש האירוע במערכת מסוימת במציאות. בעקבות הבנייה כזאת מתקבל דגם המאפשר בחינת תוצאות אפשריות של שינוי סדר או ארגון שונה של המרכיבים במערכת. משחק התפקידים תורם למעורבות ולהנעה[4].

 

כרטיסי תפקיד

 

הנך הורה בבית-הספר. את מומחית לשיטות הוראה-למידה. את מאמינה שלכל ילד יש סיכוי להצליח ושכולם יכולים ללמוד הכול בתנאים מתאימים. את סבורה שעל המורים להאמין בילדים וביכולות שלהם ולפתח דרכי הוראה שתענינה על צורכי כולם. הכיני דברייך לישיבה. הביאי דוגמאות מהניסיון האישי שלך.

אתה תלמיד בבית-הספר. יש לך קשיים בחלק מתחומי הדעת. הוריך אינם יכולים לשכור לך מורים פרטיים, ואתה רוצה מאד להצליח.

 

אתה הורה בבית-הספר. שמעת כי בית-הספר נכנס לאופק חדש, ואף קראת בעיתון שכל מורה אמורה ללמד 5 שעות פרטניות בשבוע. לדעתך, ככלל, יש צורך לתגבר  את לימודי המתמטיקה בבית-הספר, ואתה מעוניין מאוד שבנך ייכלל בקבוצת ההוראה הפרטנית למצטיינים.

 

הנך הורה בבית-הספר. את מודעת לכך שלבתך לא קל בלימודים, ואף נאמר לך שמדובר בקשיי למידה או אפילו בליקוי למידה. לילדה יש רצון עז ללמוד ולהצליח וחשוב לך מאןד שבתך תזכה לחוויות הצלחה בלימודיה. עד כה בתך קיבלה בבית הספר סיוע של שעה שבועית אחת בעברית/ערבית. זה אינו מספיק. כך אמרה לך גם מורתה.

 

את הורה בבית הספר. בנך הוא תלמיד ממוצע. את חשה שיש לו פוטנציאל שאינו מגיע לידי מימוש בבית הספר בכיתה של 36 תלמידים. שמעת על הרפורמה ועל השעות הפרטניות. את מקווה שמעתה יקבל בנך מעט יותר יחס אישי. לדעתך זה יגביר את המוטיבציה שלו ללמוד ולהשקיע יותר. 

 

את תלמידה בבית הספר. היית רוצה ללמוד נגינה. להורייך אין אפשרות לממן לך לימודים כאלה. שמעת על הרפורמה. את מקווה שיקצו לך לפחות שעה בשבוע כדי ללמוד נגינה על גיטרה. את מוכנה להישאר אחרי הלימודים לשם כך. יש עוד 5 ילדים בכיתתך שירצו להצטרף.

אתה תלמיד בבית הספר. יש לך קשיי למידה. אתה רוצה לקבל עזרה פרטנית בלימודים, אך אינך רוצה להישאר אחרי שעות הלימודים כי יש לך הסעה עם אבא של חבר ומפני שאתה מתבייש שילעגו לך. 

 

אתה הורה בבית הספר. במקצועך אתה יועץ חינוכי. קראת כי  עם תחילת הרפורמה "אופק חדש" יש לנו הזדמנות פז  להשתמש  ב- 5 השעות הפרטניות/הקבוצתיות אשר יהוו חלק ממשרת כל מורה- כדי לאפשר מתן  מענה לימודי , רגשי וחברתי גם לילדים נוספים (שאינם דווקא מתקשים).

כל מורה יקבל את השעות הללו - ובתכנון "חכם"- כל תלמיד יוכל להיפגש עם מורה-חונך לשיחה אישית, לעבודה בקבוצה קטנה, ועם מורים שונים בהתאם לצורך.

אתה סבור שיש ליישם דברים אלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יחידה מספר 7: שיתוף התלמידים בעיצוב האופק החדש של בית הספר

מטרה: לשתף את התלמידים בנוגע לרפורמה

חומרים: דף תכנון לכל צוות לפי שכבות הגיל

משך המפגש: כשעה וחצי

א. במליאה

1. הצגת נושא המפגש, מטרותיו ומהלכו

2. דיון ברציונאל ובדרכים לשיתוף התלמידים בנושא "אופק חדש"

ב. בצוותים לפי שכבות הגיל

א.    תכנון מערך שיעור להצגת "אופק חדש" לתלמידים ולדיון בנוגע לדרכים ליישומה בבית הספר.

דף תכנון:

הנושא: "אופק חדש" בבית ספרנו

מטרות: ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

תכנים: _______________________________________________________________________  מושג/ים:

______________________________________________________________________

רעיונ/ות עיקרי/ים:

________________________________________________________________________ – תוצרים/תוצאות:

________________________________________________________________________

מהלך השיעור (כולל חומרים/עזרים, ארגון הסביבה הלימודית, ארגון הלומדים, ארגון הזמן וכד'):

_______________________________________________________________________

משוב:

_______________________________________________________________________

 

ב.    במליאה: דיווח תוצרי הקבוצות וקבלת משוב עליהם.

ג. בכיתות: פעולה על-פי מערך השיעור שתוכנן.

 

חלק שני: אופק חדש לשינוי השיח הבית ספרי (חברתי ופדגוגי)

יחידה מספר 1: ניצול יעיל של שעות השהייה

הנושא:  פעולת הצוות בשעות השהייה כקבוצת תמיכה מקצועית

הקדמה

הצוות פועל כקבוצת תמיכה מקצועית – כלי ליישום

בספרו "ניהול בית ספר - היבטים עיוניים ומעשיים"  (2002) אומר סרג'ובאני "מערכת בנויה היטב אין מטרתה לומר לאנשים מה לעשות, אלא להעשיר במידע את ההחלטות שהם מקבלים לגבי העשייה" (שם, עמ' 250). פעולת צוות בית הספר (על מכלול נושאי תפקידיו) כקבוצת תמיכה מקצועית מאפשרת להשיג מטרה זו. פעולה זו גם הופכת את ההתפתחות המקצועית לפעולת העצמה הדדית האופיינית למערכת קהילתית. מערכת קהילתית מחזקת את תחושות ההשתייכות, האכפתיות ההדדית, הערבות והמעורבות שלהם איש להצלחתו של רעהו.

הנושאים לפעולת הצוות כקבוצת תמיכה מקצועית ולעבודתו מגוונים. כך כותבים שרן, שחר ולוין (1998) "חשיבות רבה נודעת להשתתפות המורים בצוותים לקבלת החלטות ופתרון בעיות בנושאים הנוגעים בעבודת ההוראה. מורים הפועלים ללא שיתוף פעולה עם עמיתים, אינם יכולים לאמץ וליישם שינויים בדרכי ההוראה...

... ארגון סגל המורים בצוותים מקל על התקשורת ביניהם, על מתן משוב וקבלתו ביחס לתפקודי המורים במצבים שונים ועל צבירת משאבי אנוש למטרה של תמיכה והעשרה הדדית.  המורים, למשל, יכולים להחליט כיצד לשלב מידע מתוכנות מחשב שונות לתוך פרויקטים של חקר בתחומי דעת רבים שעוסקים בהם התלמידים, במקום שנושא זה (המחשב כמקור של מידע) יסופח לתוכנית הלימודים כיחידה נפרדת. לחילופין, מורים יכולים לבדוק את אופי המוטיבציה הלימודית של תלמידיהם ולשקול יחד, מה עושה בית הספר כמכלול, ובמכוון, כדי לענות על הצרכים הקיימים בתחום זה, במקום להטיל את האחריות לכך על כתפי אחד המורים. אין מחסור בשאלות חשובות השייכות לתחום של מדיניות מוסדית וממתינות לטיפול שיטתי ולתכנון על ידי צוות המורים...

...מישהו – יהא זה מורה, מנהל, מורה יועץ, מדריך מחוץ לבית הספר, וכיוצא באלה- חייב לנקוט יוזמה ולהתוות את סדר היום של עבודת הצוות שיורכב מנושאים מהותיים ולא מנושאים שהטיפול בהם מבטיח רק שבית הספר יחזור לעשות בעתיד מה שעשה בעבר. .. "

 

תפקידיה של קבוצת התמיכה:

• להוות קבוצת התייחסות לפרט המשווה את דרכי ההתמודדות שלו עם בעיות מקצועיות לדרכי ההתמודדות של חברי הקבוצה עם בעיות דומות. לסייע זה לזה בפתרון בעיות בעבודה במגוון דרכים ואמצעים.
• להעשיר את מגוון האמצעים העומדים לרשות חברי הצוות בהתמודדות עם מצבים ובעיות.
• להיות "אוזן קשבת", לתת מענה לצורך הטבעי בשיתוף הזולת בחוויות, ברגשות וברעיונות.
• "לצאת" מהבדידות המקצועית.
• לשמש כלי להתפתחות מקצועית. ראו "במה להתפתחות מקצועית", 4 הממ"ים גיליון מספר 17, תשס"ז.

דרך פעולתה של קבוצת התמיכה:

במפגשים הנערכים בתדירות קבועה (רצוי בעת ישיבות הצוות באחת משעות השהייה) מוקדש זמן להתייחסות הקבוצה ל"סיפור" (בעיה, נושא או אירוע) שאחד החברים מעלה לדיון. הדיון הוא מובנה, כשכל אחד מהמשתתפים במפגש מוזמן לתרום את חלקו כ"יועץ". רצוי שהמנחה יכיר מבעוד מועד את ה"סיפורים" שיועלו במפגש, כדי שיהיה סיפק בידו ללמוד ולהכין חומר מקצועי שאותו יציג בסיכום הדיון, ועל ידי כך תתרחש למידה משותפת נוספת של הקבוצה. כל אחד מחברי הקבוצה יכול להיות מנחה תורן של מפגש כזה.

תפקידים בקבוצה: המספר, היועצים והמנחה.

מהלך הדיון:

חבר בצוות מציג את ה"סיפור" אשר לגביו הוא מבקש את עזרת הקבוצה.

ה"יועצים" שואלים שאלות הבהרה שמטרתן למקד את הבעיה ולהבין את הרקע שלה. בשלב זה אין לייעץ או לפרש, ואין לספר מהניסיון האישי. "המספר" עונה על השאלות. מתבצע ניסוח מחדש של הבעיה לפי הבנת/פירוש/התייחסות "היועצים" את הבעיה. הגרסאות השונות שעלו בניסוח מבהירות למספר את הבעיה מנקודות ראות שלא חשב עליהן.

המשתתפים מעלים הצעות לפתרון, והמספר מגיב על ההצעות השונות.

המנחה מסכם בקצרה את הדיון ומציג הצעה או התייחסות נוספות לבעיה מתוך מה שלמד בנושא מהספרות המקצועית או ממומחים (ניתן אף להזמין מומחה להשתתף בדיון).

במפגש הבא, בטרם תוצג בעיה חדשה לדיון, ידווח המספר בקצרה כיצד פעל בעקבות הדיון בקבוצת התמיכה ומה היו תוצאות הפעולה.

מהלך הדיון בקבוצה:

התפקיד                          הפעולה

המספר                          מספר את סיפורו

היועצים                         שואלים שאלות להבהרה

המספר                          עונה על שאלות ההבהרה

היועצים                          מנסחים את הבעיה כפי שהם רואים אותה

                                    מעלים פתרונות

המספר                         מגיב להצעות השונות

המנחה                          מסכם בקצרה את הדיון ומציג הצעה או התייחסות נוספת לנושא, מתוך מה

                                   שלמד בספרות המקצועית או ממומחים

המספר                         בוחר בפתרון ופועל לפיו

                                   במפגש הבא מדווח לקבוצה על הפעולה

הערה: הבעיות יכולות להיות שונות ומגוונות החל משאלות הקשורות בבחירת הילדים ללמידה הפרטנית, בדרכי העבודה עם תלמידים ועד ליחסים עם תלמידים, עם ההורים, עם עמיתים וההנהלה. הרעיון הטמון בסדנה זו הוא לקיים אותה בתדירות קבועה ובמבנה קבוע, כאשר הנושאים מועלים מן הפרקטיקה על-ידי חברי הצוות.

מבוסס על  מודל שפיתחה עליה קולא והוצג בהשתלמות מנהלים.

 

 

 

 

יחידה מספר 2: ארגון לומדים

הקדמה: ארגון לומדים במסגרות מגוונות בהתאמה למטרות הפעילות החינוכית

ארגון הלומדים המסורתי בבית הספר כולל קיבוץ של עשרות תלמידים (בישראל עד 40 תלמיד) בני שנתון אחד בתוך אותה מסגרת ארגונית-חברתית – הכיתה. עם הגיוון באסטרטגיות ההוראה התפתחו דרכי הוראה-למידה מגוונות, הכוללות בנוסף להוראה הפרונטאלית, למידה בקבוצות קטנות וביחידים ("4 המ"מים", גיליון 11, תשס"ה). הרפורמה המוצעת מכירה בחשיבות הפדגוגית של המסגרות השונות לארגון הלומדים (כיתתית, בקבוצה קטנה ופרטנית) ופורצת את המבנה המסורתי של הכיתה הפרונטאלית. כדי להפיק את התוצאות הלימודיות-חינוכיות הרצויות על ארגון הלומדים להיות מתוכנן ומותאם למטרות שאותן רוצים להשיג.

נושא: פעילות חינוכית-לימודית וארגון הלומדים

מטרה:  

·         להתאים את הפעילות הלימודית-חינוכית לארגון הלומדים

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים:

לכל קבוצה דף היגדים וטבלה למיון ההיגדים

ספרות עזר:

ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על-פי סטנדרטים, "4 המ"מים", גיליון מספר 11, תשס"ה.

מהלך הפעילות:

א.                 במליאה:

1. הצגת נושא המפגש, מטרתו ומהלכו

2. דיון בשאלות השעות הפרטניות – הזדמנות או נטל?

מדוע?

ב.  בקבוצות:

השלמת הטבלה. ניתן להיעזר בדף ההיגדים.

ארגון הלומדים המטרות	כיתה שלמה	קבוצה קטנה (עד 5  ילדים)	פרטני
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.

היגדים:

·                   קריאה והאזנה לטקסט משותף

·                   הבעת דעה, שאילת שאלות, קריאה וכד' של כל חבר

·                   דיון בנושאים הקשורים בחיי הכיתה/המדינה/אקטואליה/ דילמה מוסרית

·                   האזנה להרצאה

·                   צפייה בסרט

·                   פתרון סכסוכים בין ילדים

·                   מפגש של קבוצה הומוגנית מבחינת עניין או בעלת נושא משותף לדיון/ חקירה ולמידה/אימון ותרגול/פתרון בעיות

·                   שיחה ב"ארבע עיניים"

·                   מפגש של קבוצה הטרוגנית מבחינת ההישגים הלימודיים ללמידה משותפת בטווח ההתפתחות המשוער (ויגודצקי)

·                   רפלקציה על תהליך הלמידה

·                   למידת עמיתים

·                   התייחסות לדברי כל אחד מהחברים

·                   משוב על תוצרי הלמידה של כל אחד

·                   שירה בציבור

·                   חונכות

·                   הוראה-למידה מותאמת לפרט

·                   למידה שיתופית בקבוצות קטנות, דיווח על התוצרים ודיון, הסקת מסקנות והכללה

·                   צפייה של המורה באופן התפקוד של כל אחד מהתלמידים

·                   משחקי חברה

·                   צפייה של המורה בתפקוד התלמיד והדרכתו

·                   חידון

·                   הכוונה והדרכה אישית לכל תלמיד

·                   משפט מבוים

·                   משוב של התלמיד על ההוראה

·                   הערכה מעצבת של המורה על תפקוד התלמיד ותוצרי הלמידה שלו

·        

·          

*יש פעילויות שניתן לבצע בכל אחת מהמסגרות, אולם חשוב לבחור במסגרת המתאימה ביותר שבה ניתן יהיה גם להשיג את מיטב התוצאות מהפעילות.

 

ב.      במליאה:

1.      דיווח על ההתלבטויות שהיו בקבוצות 2. ניסוח הכללות לגבי המטרות העיקריות של כל אחת מהמסגרות לארגון לומדים.

2.       

 

יחידה מספר 3: הוראה בקבוצות קטנות או למידה בקבוצות קטנות 

הקדמה:

ארגון הלומדים בקבוצה קטנה מזמן מפגש אינטימי בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. בקבוצה הקטנה ניתן לקיים קשר עין בין כל החברים, לשמוע כל אחד ולהתייחס אליו. המורה יכולה לצפות בעבודת התלמידים על משימה, לעקוב אחר תפקודם, לתת משוב מעצב מיידי ולהתאים את המשך ההוראה-למידה.

ואולם לא אחת מפגש זה הופך ל"עוד שיעור פרונטאלי". המורה עומדת על יד הלוח, התלמידים יושבים סביב שולחן ומתנהל שיח במתכונת של "משחק פינג פונג" בין המורה לבין התלמידים (המורה שואלת, התלמידים משיבים וכד'). וכך מוחמצת הזדמנות להפיק את המיטב משבירת המסגרת המסורתית הכיתתית ומבוזבז משאב זמן יקר.

נושא: הוראה-למידה בקבוצה קטנה

מטרה: לפתח "דידקטיקה של הוראה-למידה" בקבוצה קטנה.

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים:

כלי כתיבה, ההכללות מהמפגש בנושא פעילות חינוכית-לימודית וארגון הלומדים

ספרות עזר:

סרטון: החטיבה הצעירה חממה חינוכית

מהלך המפגש:

א. במליאה:

1.    הצגת נושא המפגש, מטרתו ומהלכו

2. רענון ההכללות לגבי המטרות העיקריות של כל אחת מהמסגרות לארגון לומדים.

3. דיון בשאלה: מה מזמנת ההוראה-למידה בקבוצה הקטנה ( שההוראה-למידה בכיתה השלמה או המפגש הפרטני אינם מזמנים)?

ב. בקבוצות

ניסוח עקרונות למפגש הוראה-למידה בקבוצה קטנה ותכנון המפגש ומהלכו (כולל תכנון הסביבה הלימודית)

ג.במליאה:

הצגת תוצרי הקבוצות. האם ניתן לזהות בתוצרי הקבוצות דגמים (מודלים) של הוראה-למידה בקבוצה קטנה? מהם?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יחידה מספר 4: מדידקטיקה פרונטאלית לדידקטיקה דיפרנציאלית

פדגוגיה היא תורת החינוך, ההוראה והלמידה וחקר שיטותיהן. מקור המלה במלה "פדגוגוס" שמשמעותה מחנך ביוון העתיקה. הפדגוגיה חוקרת את השיטות באמצעותן ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה היעילה ביותר. הפדגוגיה התפתחה בד בבד עם החינוך. הדידקטיקה היא הדרך או השיטה שבאמצעותה מיושמים עקרונות פדגוגיים.

קיבוץ קבוצה גדולה של ילדים בני שנתון אחד בחדר אחד עם מורה אחד ביחידת זמן אחת היא פרי המהפכה התעשייתית שעמה התפתח החינוך להמונים. לעומת זאת הוראה במבנים חברתיים מגוונים, כולל ליחידים ובקבוצות קטנות היא פרי ההכרה בשונות הגדולה בין הילדים (גם אם הם בני אותו שנתון) ובשאיפה להתאים להם את דרכי הוראה-הלמידה שתאפשרנה להם לעמוד במטרות החינוך והלמידה.

 

מפגש מספר 1: מדידקטיקה של הוראה לדידקטיקה של חונכות

הקדמה

החונכות היא שיטה עתיקת ימים של הוראה פרטנית או בקבוצה קטנה. לפי Learn 10 – Online  Tutor Training Pr0ject על החונך להיות בעל ידע בתחום התוכן, אולם כדי להיות מועיל עליו לשלב אמפתיה, יושר אישי והומור בתהליך החניכה. החונכות כוללת מפגשי למידה בצמדים: חונך וחניך, בפרקי זמן מוגדרים. יש פער גילים כלשהו בין החניך לחונך ואין הכוונה כאן להוראת עמיתים. מטרות החונכות הן: 1. לספק חומרים ללמידה עצמית, לסגירת פערים, להסביר ולהפנות את התלמיד למקורות מידע מתאימים. 2. להדריך את התלמיד להשיג את מטרות הלמידה על ידי אתגור, עידוד ומתן משוב מעצב עד להפיכתו ללומד עצמאי שאינו זקוק עוד לחונך. 3. להעריך, האם התלמיד את השיג את מטרות הלמידה.

כדי שתהליך החונכות יהיה יעיל, עליו לכלול רכיבים אלה: 1. קשר אישי בין החניך לחונך 2. מחויבות של החונך לקידום החניך 3. משוב מעצב מיידי שניתן לחניך על ידי החונך תוך התאמת האינטראקציה וההנחיה על ידי החונך. כמו כן צריכים להתקיים תנאים אלה: 1.לתכנית החונכות צריכה להיות מטרה ברורה שתכוון את החונך בפעילותו. 2. קיום מפגשי הדרכה לחונך לפני מפגש החונכות והפקת לקחים אחריו. 3. ביצוע הערכה שוטפת של מפגשי החונכות כדי להבטיח את תרומתם היומיומית. 4. נתינת הזדמנויות למידה בסיסיות, כמו: חונכים איכותיים, חומרי למידה וסביבה לימודית מתאימה. ("4 המ"מים" גיליון מספר 13, תשס"ז).

 

נושא: דידקטיקה של חונכות

מטרות:

·         להעשיר את מאגר הכלים הדידקטיים של המורה בהוראה-למידה הפרטנית

·         להשתמש בכלי של חונכות להתאמת ההוראה לפרט ולקידומו

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים: שקף ועליו רשומים מאפייני שיטת החונכות או דף מידע קצר לכל קבוצה (ניתן להשתמש בפסקת המבוא שלמעלה).

ספרות עזר:

הגישות, דרכי ההוראה-למידה ומסגרות הלימוד שיכולות לקדם הישגי תלמידים בסיכון, ירחון "4 המ"מים", גיליון מספר 13, תשס"ז. ירושלים: משרד החינוך. 

 

מהלך המפגש:

א. במליאה:

א. 1. הצגת מטרות המפגש ומהלכו 2. הרצאה קצרה על  הנחות היסוד והמטרות של הצורות השונות של ארגון לומדים (פרונטאלי, בקבוצה קטנה ופרטני), והדידקטיקה הנדרשת לכל אחת מהן. 3. הצגת המשימה לקבוצה.

ב. בזוגות

הכנת מפגש חניכה למורה ב"אופק חדש"

ג.במליאה

1.        הצגת  מפגש החניכה על ידי אחד הזוגות ומתן משוב על ידי הנוכחים.

2.        ניסוח עקרונות למפגש חניכה ולבחירת הילדים שבמפגש הפרטני יקבלו חניכה.

 

 

מפגש מספר 2:  שעות פרטניות – מדידקטיקה של הוראה לדידקטיקה של אימון (couching).

הקדמה

 

האימון (couching) הוא שיטה מקובלת למעלה משני עשורים בתחום העסקי והפרטי. נעזרים בו כדי להשיג הצלחה של פרט או ארגון. המאמן הוא בעל הכשרה בתהליך ויכול להיות מומחה בתחומים שונים כמו מינהל, כלכלה, משפט, חינוך וכד'. האימון הוא באנלוגיה לעולם הספורט, בו ספורטאי נכנס ל"הסגר" במחנה אימונים. האימון הוא תהליך מובנה, מקצועי, שיטתי, ממוקד תוצאות ושלם המתבצע בדרך כלל ב"אחד על אחד" . נקודת המוצא היא שכל הנתונים האישיים של הפרט (או ארגון במקרה של התייחסות לארגון) (כגון: יכולותיו, מיומנויותיו וסך כל המשאבים המקצועיים, החברתיים, האישיים והכלכליים אותם צבר) – הם הבסיס הטוב ביותר להצלחתו בעתיד. הכלי המרכזי של האימון הוא חשיבה תוצאתית. המתאמן לומד: 1.  להגדיר  את התוצאות אליהן הוא שואף להגיע 2.  לבנות את אסטרטגיית ההצלחה המתאימה לו ביותר בתחום מוגדר בו בחר או בכלל 3. לבנות תכנית פעולה למימושה  ולהתאמן כדי להשיג  הישג משמעותי המקרב אותו להצלחה אליה הוא שואף להגיע. נקודת המוצא היא שהלקוח הוא מומחה לחייו ולעבודתו. תפקידו של המאמן הוא להניע ולהוביל את המתאמן לגלות מתוך עצמו את חזונו וייעודו ולהגדיר לעצמו את התוצאות שהוא רוצה להשיג וכן לפעול להשגתן (כ"ץ, 2007)..

 נושא: האימון ככלי דידקטי

מטרות:

·         להעשיר את מאגר הכלים הדידקטיים של המורה בהוראה-למידה הפרטנית

·         להשתמש בכלי של אימון לפיתוח האחריות של הילד ללמידתו

·         להשתמש בכלי של אימון ליצירת הדיאלוג מעצים מורה-תלמיד

 

משך המפגש: כשעה וחצי

חומרים: שקף ועליו רשומים מאפייני שיטת האימון או דף מידע קצר לכל קבוצה (ניתן להשתמש בפסקת המבוא שלמעלה).

מהלך המפגש:

א. במליאה: 1. הצגת מטרות המפגש ומהלכו 2. הרצאה קצרה על שיטת האימון 3. דיון בשאלה מהם הידע והמיומנויות הדרושים למורה כדי להיות מאמן?

ב. בזוגות

משחק סימולציה בזוגות: מורה-מאמן תלמיד-מתאמן .

ג. במליאה:

1. הדגמה בפני המליאה על ידי אחד הזוגות וקבלת משוב מעצב. דיון בתחושות של כל אחד מה"שחקנים".

 

ד. בקבוצות: השוואה בין השיטה של החונכות לשיטה של האימון וסיכום בטבלה:

שיטה מאפיינים	חונכות	אימון
הנחות המוצא
מקור/שימוש
תפקיד המאמן/החונך
תפקיד החניך/הלקוח
מטרות
ידע ומיומנויות המאמן/החונך
דרכי הפעולה

 

ה. במליאה: 1. דיון בשאלות: האם כל אחת מהשיטות מתאימה לכל תלמיד? מדוע? האם מורה יכול לפעול כמאמן או כחונך ביחס לתלמידיו? מדוע? האם הורה יכול לפעול כמאמן או כחונך ביחס לילדיו? מדוע?

2.    סיכום: ניסוח עקרונות למפגש אימון ולבחירת הילדים שיקבלו אימון במפגש הפרטני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חלק שלישי: כלים לאיסוף נתונים, תכנון ומעקב ליישום ב"אופק חדש"

הקדמה

בשני החלקים הקודמים בחוברת זו עסקנו בבירור הקשר שבין החזון האישי והארגוני והערכים המרכזיים של בית הספר לבין "אופק חדש"; עמדנו על אפשרויות היישום של "אופק חדש" בעבודת בית הספר כארגון לומד וכקהילה מקצועית, כפי שזה יכול לבוא לידי ביטוי בניצול שעות השהייה; כמו כן עמדנו על אפשרויות היישום החינוכיות - דידקטיות של "אופק חדש" כפי שהן יכולות לבוא לידי מימוש בשעות ההוראה-למידה בקבוצה הקטנה ולפרט. רכיב נוסף בהקצאת השעות והשימוש בהן הם הנתונים והצרכים של הילדים והמורים בתוך ההקשר המקומי של בית הספר על ייחודיותו.

איסוף נתונים עקבי ושיטתי ומיפוי שלהם יספק לצוות בית-הספר בסיס איתן ורחב בהפעלת שיקולי הדעת בנוגע לניצול מושכל של השעות הפרטניות.

סוגי נתונים לקבלת החלטות בנוגע להפעלת השעות הפרטניות

 

 

התוכלו להוסיף  סוגי נתונים הדרושים לכם לקבלת החלטות על הפעלת השעות הפרטניות?

נקודות המבט החיוניות להפעלת שיקולי דעת מושכלים הן: המערכתית, הכיתתית והפרטנית.

המערכתית - מאפשרת למנהל(ת) ולצוות לאתר נקודות חוזק ונקודות לחיזוק בהתייחס לכלל בית-הספר ולקבל החלטות מושכלות באילו כיתות צריך בית-הספר לרכז מאמץ מיוחד.

הכיתתית - מאפשרת לצוות בית-הספר לחלק את השעות בכל כיתה בין התלמידים לשם סיוע ותמיכה, העמקה והרחבה ומענה לעניין  ולטיפוח הצטיינות.

הפרטנית - מאפשרת לצוות לשקול באילו היבטים נחוצה תמיכה או העצמה לכל תלמיד, על סמך התבוננות בארבעה היבטים מרכזיים: 1) מוקדי החוזק של כל תלמיד: ייחודיות, הצטיינות ותחומי העניין שלו; (2) הישגיו במקצועות הליבה; (3) תפקודו כתלמיד; (4) תפקודו הרגשי-חברתי.

קבלת ההחלטות לאור המיפויים

קבלת ההחלטות לאור המיפויים היא צומת של הכרעה בין שלושה רכיבים מרכזיים: (א) צרכי התלמידים (ב) ייעודן של השעות הפרטניות כפי שמתחייב מן המתווה וההנחיות להחלת הרפורמה "אופק חדש" (ג) הגדרת ייעודן של השעות הפרטניות על-ידי צוות בית-הספר.

ייעוד השעות הפרטניות

חינוך

בשיקולי הדעת יש לכלול גם את הצורך של הילדים והמחנכת ליצירת קשר אישי ולתהליכי חינוך פרטניים, ועל כן להקדיש חלק מן השעות הפרטניות ליעד חשוב זה.

העצמת הלמידה[5]

שילוב - לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים על פי הגדרות השילוב

תגבור - לתלמידים הזקוקים לתגבור לימודי בתחומי הליבה

העמקה - העמקת הלמידה והרחבתה בתחומי דעת שונים

העשרה - הרחבת תחומי הלמידה לנושאים נוספים על פי תחומי העניין וההצטיינות של לומדים.

 

בחלק זה של התדריך מובאים כלאים אלה:

א. כלי המיפוי:

א.1. כלים למיפוי נתוני הילדים

טבלה מספר 1: טבלה למורה לריכוז נתונים על תפקוד התלמידים במקצוע/תחום למיפוי הצרכים וההמלצות

טבלה מספר 2: טבלה כיתתית למחנכ/ת לריכוז נתונים על תפקוד התלמידים בכיתה למיפוי הצרכים וההמלצות (כלי זה מובא בחלוקה ל-2 חלקים שיש לחבר ביניהם)

טבלה מספר 3: טבלת מיפוי בית ספרי לפי כיתות –נקודות חוזק ונקודות לחיזוק

טבלה מספר 4: טבלה למיפוי המשאבים שמקבלים התלמידים בסיכון

א.2.  כלים למיפוי נתוני הצוות

טבלה מספר 5: מיפוי נתוני המשרה (כולל שעות הוראה בכיתה, השעות הפרטניות ושעות השהייה) של כל המורים ופוטנציאל ההוראה לשעות הפרטניות

 

א.3. כלי מיפוי הסביבה הלימודית: המרחבים

ב. כלי תכנון

טבלה מספר 7: טבלה כיתתית למחנ/ת הכיתה ולמורים המלמדים בכיתה לשיבוץ התלמידים בשעות הפרטניות

טבלה מספר 8: למורה לתכנון שבועי של העבודה בשעות השהייה ובשעות הפרטניות

ג. כלי מעקב

טבלה מספר 9: טבלה למנהל/ת למיפוי הפעלת השעות הפרטניות ושעות השהייה

דף למורה לתיעוד מפגש פרטני/בקבוצה קטנה

*ראו בנספח גם דוגמאות של מערכות שעות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה מספר 1

טבלה למורה לריכוז נתונים על תפקוד התלמידים למיפוי הצרכים וההמלצות (ימולא על ידי כל מורה בנוגע לכל אחד מהתלמידים בכל אחד מתחומי הדעת  בכל אחת מהכיתות בהן המורה מלמד/ת)

שם המורה: __________________ תחום הדעת ______________  הכיתה _________________ תאריך עדכון: ________

 

	הישגים בלימודים			תפקודי לומד *				תפקוד רגשי-חברתי**				צרכים מיוחדים והמלצות	המענה הניתן	ייעוד השעות הפרטניות המומלץ**
שם התלמיד	מתקדם	משיג	מתקשה	1	2	3	4	1	2	3	4

* תפקודי לומד: 1. הנעה והתמדה 2. קשב וריכוז   3. ארגון וסדר 4. מילוי משימות

** תפקוד רגשי-חברתי: 1. שייכות וחברים 2. קשרים ותקשורת 3. שליטה עצמית 4. משמעת

***ייעוד השעות הפרטניות: 1.. שילוב - לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים על פי הגדרות השילוב עם מורת שילוב 2. תגבור - לתלמידים הזקוקים לתגבור לימודי בתחומי הליבה 3. העמקה - העמקת הלמידה והרחבתה, בתחומי דעת שונים.4.  העשרה - הרחבת תחומי הלמידה לנושאים נוספים על פי תחומי העניין וההצטיינות של לומדים

 

 

טבלה מספר 2

טבלה כיתתית למחנכים לריכוז נתונים על תפקוד התלמידים למיפוי הצרכים וההמלצות (ירוכז על ידי מחנכ/ת הכיתה על סמך טבלה מספר 1. טבלה מספר 2 מורכבת משני חלקים: 2.1 ו- 2.2. יש לחברם יחד לרוחב.)

שם המחנכת :_____________  הכיתה :_______________ תאריך עדכון: ______________

 

2.1.

ייחודיות, הצטיינות ותחומי עניין

הישגים בלימודים (לפי הסטנדרטים, ההישגים הנדרשים)

תפקודי לומד (מסמנים במספרים מ- 1 ל- 5 (הגבוה ביותר. מסמנים באדום מ- 3 ומטה)*

שם התלמיד

עברית/ /ערבית

אנגלית

מורשת/ תנ"ך

טבע מדע וטכנולוגיה

מתמטיקה

חינוך גופני

אומנות/ מוסיקה

1

2

3

4

5

 

*תפקודי לומד: 1. הנעה והתמדה 2. קשב וריכוז 3. ארגון וסדר 4. משימות בכיתה 5. שיעורי בית

 

 

 

 

 

 

 

.2.2

תפקוד רגשי-חברתי (מסמנים מ- 1  ל- 5 (הגבוה ביותר. מסמנים באדום מ- 3 ומטה)*

נתונים אישיים

אבחונים ותכניות מיוחדות (כגון שילוב, מחוננים, מצטיינים וכד')

הערות

המלצות לקראת קבלת החלטות

1

2

3

4

מצב בריאותי

מצב משפחתי

אבחונים

שילוב

אחר

 

 

 

 

 

 טבלה מספר 3

טבלת מיפוי בית ספרי לפי כיתות – נקודות חוזק ונקודות לחיזוק (רושמים בתאים כמה תלמידים יש בכל רמת תפקוד בכל כיתה).

	מספר התלמידים		הישגים בלימודים (לפי הסטנדרטים, ההישגים הנדרשים בתכנית היסוד - ליבה)*																									תפקודי לומד			תפקוד רגשי-חברתי
	משולבים	מחוננים ומצטיינים	עברית/ /ערבית			אנגלית			מורשת/ תנ"ך			טבע מדע וטכנולוגיה			מתמטיקה			חינוך גופני			אומנות/ מוסיקה			מולדת חברה ואזרחות				1	2	3	1	2	3
כיתה			1	2	3	1	2	3	1	2	3	1	2	3	1	2	3	1	2	3	1	2	3	1	2	3
א1
א2
א3
ב1
ב2
ב3
ג1
ג2

* 1 = מתקדמים-מצטיינים           2. משיגים = עומדים ברמה הנדרשת  3. מתקשים

ראו גם טבלה בעמוד 18 בתדריך למנהלים  "הקנקן ומה שבתוכו תכנית פעילות בית ספרית ככלי לניהול פדגוגי", מהדורה חדשה, תשס"ו

 

 

 

טבלה מספר 4

טבלה למיפוי המשאבים שמקבלים הילדים בסיכון (רושמים את שם הילד בתוך התאים)

מענה בית ספרי

מענה חוץ בית ספרי

מחנכת

יועצת

פסיכולוגית

הוראה מתקנת

תרפיה באומנות

פר"ח

מחויבות אישית

שעות למניעת נשירה

מתנדבים

רווחה

חוק נוער

קב"ס

הוראה מתקנת/קלינאית

טיפול פרטי בקהילה

סרבני טיפול

פרטני

קב' טיפולית

אבחון והדרכת ההורים והצוות

 

 

 

 

 

 

 

טבלה מספר 5:

טבלת נתוני הצוות

 

שם המורה	אחוז משרה	שעות הוראה	שעות פרטניות	שעות שהייה	מומחיות בתחום דעת	מומחיות בשכבת גיל	ייחודיות ותחומי עניין

ראו גם טבלאות בעמודים   22 ו- 23 בתדריך למנהלים "הקנקן ומה שבתוכו תכנית הפעילות הבית ספרית ככלי לניהול פדגוגי", מהדורה חדשה, תשס"ו

טבלאות ל מיפוי תשומות ומשאבים ראו בעמוד 20 ובעמוד 24 בתדריך למנהלים "הקנקן ומה שבתוכו תכנית הפעילות הבית ספרית ככלי לניהול פדגוגי", מהדורה חדשה, תשס"ו.
טבלה מספר 6

טבלה למיפוי המרחבים -  הסביבה הלימודית (מסמנים בתוך התאים את השעה שבה פנוי למפגש פרטני או בקבוצה קטנה)

המרחב	המיקום			פנוי לשימוש						הערות
	קומה א	קומה ב	חצר	יום א	יום ב	יום ג	יום ד	יום ה	יום ו
ספרייה
מעבדה
חדר מחשבים
חדר אומנות
חדר מוסיקה
חדר מורים
מחסן
חדר מזכירות
חדר המנהל/ת
חדר אחות
חדר יועצת חינוכית
חדר סגן/ית
חדר צוות מתי"א
אולם ספורט
כיתה א1
כיתה א2
כיתה א3
כיתה ב1
מתקנים מחוץ לבית הספר

 

* ניתן להשתמש בטבלה גם לתכנון השימוש במרחבים למפגשים פרטניים או בקבוצה קטנה

 

 

 

טבלה מספר 7

טבלה כיתתית למחנכת ולצוות המלמד בכיתה לשיבוץ תלמידים בשעות הפרטניות לתקופה שבין __ ל- __ (רצוי לקיים מעקב אחר ניצול השעות לאור הצרכים ולשנות בהתאם בפרקי זמן של אחת לחודש – שליש).

תאריך עדכון: __________ 

שם המחנכת: ___________	סוג השימוש בשעות הפרטניות*
כיתה _______	שילוב (עם מורת שילוב)								תגבור								העמקה								העשרה**	חינוך-חברה בקב' קטנה
שם התלמיד/ה	1	2	3	4	5	6	7	8	1	2	3	4	5	6	7	8	1	2	3	4	5	6	7	8

·         במקצועות היסוד (ליבה): 1. עברית/ערבית 2. אנגלית 3. מורשת/תנ"ך 4. טבע מדע וטכנולוגיה 5. מתמטיקה 6. חינוך גופני 7. אומנות/מוסיקה 8. מולדת חברה ואזרחות  ** לציין במה ההעשרה

·         ראו גם טבלה בעמוד 13 בתדריך למנהלים "הקנקן ומה שבתוכו תכנית פעילות בית ספרית ככלי לניהול פדגוגי", מהדורה חדשה, תשס"ו

 

טבלה מספר 8

טבלה למורה לתכנון שבועי של העבודה בשעות הפרטניות ובשעות השהייה (בשבוע שבין _______)

שם המורה ____________________

ימים שעורים	א	ב	ג	ד	ה	ו	הערות (תכנון מול ביצוע וכד')
0
1	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה** __________ המקום _________ פרטני/שהייה*	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
2	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
3	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה

 

*להקיף במעגל  **שילוב לפי חוק השילוב-תגבור-העמקה- העשרה-ייחודיות ותחומי עניין-חינוך וחברה

                            א.  ישיבת צוות ב. השתלמות  ג. פגישה עם ההורים  ד. הכנה ובדיקת עבודות ה. אחר ____

 

 

טבלה מספר 9

טבלה למנהל/ת למיפוי הפעלת השעות הפרטניות ושעות השהייה  (לפי מורות,  סוג, תחומים, וכיתות)

שעות פרטניות	סוג																										שעות שהייה
שם המורה	שילוב (לפי חוק השילוב)								תגבור								העמקה								העשרה/ייחודיות ותחומי  עניין	חינוך וחברה	מס' שעות בחודש	א.	ב.	ג.	ד.
	1	2	3	4	5	6	7	8	1	2	3	4	5	6	7	8	1	2	3	4	5	6	7	*8

·         * 1 – 8 אלה הם תחומי הדעת לפי תכנית היסוד (הליבה): 1. עברית/ערבית 2. אנגלית 3. מורשת/תנ"ך 4. טבע מדע וטכנולוגיה 5. מתמטיקה 6. חינוך גופני 7. אומנות/מוסיקה 8. מולדת חברה ואזרחות  ** לציין במה ההעשרה  *** א. ישיבת צוות ב. השתלמות  ג. פגישה עם ההורים  ד. הכנה ובדיקת עבודות. בתאים לרשום את מספר השעות בחודש לכל פעילות.

·         ראו גם טבלת תכנון בעמוד 14 בתדריך למנהלים "הקנקן ומה שבתוכו תכנית הפעילות הבית ספרית ככלי לניהול פדגוגי", מהדורה חדשה, תשס"ו.

טבלה מספר 9

טבלה למורה לתכנון שבועי של העבודה בשעות הפרטניות ובשעות השהייה (בשבוע שבין____)

שם המורה: ____________

ימים שעורים	א	ב	ג	ד	ה	ו	הערות (תכנון מול ביצוע וכד')
0	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
1	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
2	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
3	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה	המשתתף/ים __________ הנושא/המטרה __________ המקום _________ פרטני/שהייה
4
5

 

 

 

דף למורה לתיעוד מפגש פרטני/בקבוצה קטנה

 

שם המורה: ________________________

 

תאריך: __________ _______ שעה ______________  מקום: ___________

                                                      

שם/ות התלמיד/ים: ___________________________________________________________________________________________________________________________

 

נושא המפגש: ____________________________________________________________________________________________________________________________

 

סוג הפעילות (להקיף במעגל): סיוע, תגבור, העשרה, חינוך וחברה,  אחר ___________

 

מה תוכנן ומה הושג? מדוע? ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

משוב התלמיד/ים: __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

ומה הלאה? (דברים שכדאי לזכור, המלצות להמשך וכד') __________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות

אבניאון, א', (עורך) (1998). מילון "ספיר", מלון עברי-עברי מרוכז בשיטת ההווה. תל-אביב: הד ארצי הוצאה לאור.

אבניאון, א', (עורך). מילון "ספיר". הוצאת אחיאב.

 

בהט, ש' ומישור, מ', (1995). מילון ההווה. מילון שימושי לעברית תקנית. הוצאת מעריב.

 

באשי,י' (1996). דו"ח ממצאי אבחון מערכת החינוך הערבית ביפו תל-אביב: עיריית תל-אביב יפו.

 

גורדון, ד', ושרון, ד', (2006). חשיבה מחודשת על החינוך העל-יסודי

Ttp://www/taubcenter.org.il/publications

 

וידיסלבסקי, מ' (תשס"ד). להיות שווים, הצעות לפעילות בנושא השוויון בחינוך ליישום דו"ח שושני, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך יסודי.

 

וידיסלבסקי, מ' ואח' (תשס"ז). פיתוח חזון בית ספרי והנחלתו" "4 המ"מים, ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי,  גיליון מספר 16

ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי

וידיסלבסקי, מ' ואח', (תשס"ד). "4 המ"מים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי, גיליון מספר 3 , ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך יסודי

וידיסלבסקי, מ' ואח' (תשס"ה). ניהול שונות, מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ושוויון בבית ספר העובד על פי סטנדרטים. "4 המ"מים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי,  גיליון מספר 11. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך יסודי.

וידיסלבסקי, מ' ואח' (תשס"ז). במה להתפתחות מקצועית." 4 המ"מים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי גיליון מספר 17. ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי.

 

וידיסלבסקי, מ' ואח' (תשס"ה). מעורבות הורים בחינוך." 4 המ"מים", ירחון לקידום מנהיגות, מקצועיות, מקצוענות ומצוינות במינהל הבית ספרי בחינוך היסודי גיליון מספר 9. ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי.

 

 

וידיסלבסקי, מ' (1998). בעלי חיים דוגמה לתכנון לימודים בחטיבה הצעירה, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לחינוך יסודי.

 

וידיסלבסקי, מ' (2006). פגישה עם סטנדרטים תדריך. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט.

 

וידיסלבסקי, מ', (תשס"ו). הקנקן ומה שבתוכו תכנית פעילות בית ספרי ככלי לניהול פדגוגי. תדריך למנהלים. מהדורה חדשה. ירושלים: משרד החינוך.

 

חן, ד' ( 1995). בית הספר "כרמים" בראשון לציון – עקרונות ותכנון של מודל חדשני בחינוך, בתוך החינוך לקראת המאה ה- 21, חן, ד' (עורך), תל אביב: אונ' תל-אביב.

 

יונאי, י'. (2003). הכשרה להוראה. רכיב העבודה המעשית בהכשרת עובדי הוראה. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספןרט.

 

כ"ץ , ר'. (2007). Couching אימון לחיים. הוצ' אופוס בע"מ.

 

לוין, ת' (1995). תכנית הלימודים בעידן הטכנולוגי, בתוך החינוך לקראת המאה ה- 21, חן, ד' (עורך), תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב

 

לם, צ' (תשנ"ו). המשמעות הפדגוגית של בעיית מבנה הדעת, בתוך תכנון מדיניות החינוך ניירות עמדה תשנ"ד, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית.

 

סרג'ובאני, ת', ג', (2002). ניהול בית ספר, היבטים עיוניים ומעשיים. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

 

פולן, מ' והארגרייבס, ר',(1999). על מה כדאי להילחם בבית הספר? ירושלים: הוצאת מכון ברנקו וייס.

שוויקי, י', (1997). מילון רב-מילים השלם. תל-אביב: הוצאת סטימצקי.

 

שולוב-ברקן, ש', (1991). הןראה ופרוםסיה, סקירת ספרות מקצועית ודיון. ירושלים: מכון סאלד.

 

שרן, ש', שחר, ח' ולוין, ת'. (1998). בית-הספר החדשני ארגון והוראה. תל-אביב: רמות.

 

דו"ח הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל, 2002. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט.

 

הצעד הקובע (2006) . תוכנית חינוכית להתחדשות מערכת החינוך בישראל. הסתדרות המורים. באתר:

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=968

 

סרטון: החטיבה הצעירה חממה חינוכית, תשס"ג, ירושלים: משרד החינוך

 

תדריך : היערכות ליישום הרפורמה בחינוך "אופק חדש" – טיוטא להפצה (2007). משרד החינוך. באתר:

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/78DAF23E-1493-41AC-8C1D-C52D104760D8/46005/Choveret.pdf

 

Metzker, B (2003) ERIC Clearinghouse on Education Management Eugene OR.

ED448935 2001-01-00 MULTIAGE Grouping and Academic Achievement. ERIC Digest.

Learn 10 – Online Tutor Training Pr0ject. http://www.ccsf.edu/Services/LAC/lern10/


Longman Dictionary of Contemporary English. Pearson Publishers.

 

 

 

 

        

נספחים

יחידה מספר 2:

מכתב השרה מיום 15.10.07

 

---

ירושלים, ג' חשון תשס"ח

15/10/2007

סימוכין: 14602066

 

 חבריי אנשי החינוך,

 

מאז שנכנסתי לתפקידי הצבתי את שיפור מעמדו ושכרו של המורה כיעד ראשון במעלה. במסגרת זו הוכנה רפורמה מקיפה, "אופק חדש", הנטועה ברפורמות שהוצעו על ידי שני ארגוני המורים: "הצעד הקובע" של הסתדרות המורים ו"עוז לתמורה" של ארגון המורים העל יסודיים. גולת הכותרת של הרפורמה היא שילוב בין עלייה משמעותית בשכר המורה, שינוי אופי עבודת המורה תוך מתן דגש על הוספת שעות הוראה למערכת - בהן שעות פרטניות, והימנעות מפיטורי מורים.

 

כידוע, "אם אין קמח אין תורה" ולכן החליטה ממשלת ישראל להקצות סכום כולל בהיקף של כ-6 מיליארד ש"ח לטובת שינוי ושיפור מעמדו של המורה כפרט, ושל מערכת החינוך בכללותה. החלטה חסרת תקדים זו, שהתקבלה בתמיכת ראש הממשלה ושר האוצר, תשנה את פני מערכת החינוך.

 

           ×   הרפורמה מכירה בשעות הרבות שמשקיע מורה מעבר לשעות הלימודים ומתגמלת מורים על שעות שהות ושעות פרטניות.

 

           ×   הרפורמה מעלה את שכר המורה המתחיל בלמעלה מ-89%, מסכום מבזה של 2,800 ש"ח והשלמת הכנסה לסכום יסוד של 5,300 ש"ח. שכרם של המורים הותיקים יעלה בכ-26% בממוצע, וזאת מעל ומעבר לתוספת לבסיס השכר של 4.75% הנובעת מסיום שלב א' של הבוררות בנושא שחיקת השכר (שלב ב' טרם הסתיים), תשלום חד פעמי של משכורת נוספת שתשולם בחודש ינואר, ותוספת של 5% לבסיס השכר הנובעת מהחלטתי – בתאום עם האוצר – להוסיף מעבר להסכם השחיקה את התוספות שניתנו לחברי ההסתדרות הכללית.

 

           ×   כאמור, הרפורמה אינה קשורה רק בשכר. היא מאפשרת למורים ללמד בקבוצות קטנות והומוגניות, העבודה הפרטנית תזמן שיח אינטימי ודיאלוג פורה בין המורה לתלמיד אשר השפעתו תהיה מעבר להישגים הלימודיים, ותורגש גם בשינוי האקלים הבית ספרי, בירידה ברמת האלימות בבתי הספר ובהידוק הקשר בין  התלמידים והמורים.

 

           ×   יתר על כן, ברפורמה קיימת הבניה מסודרת של הזמן הנדרש למורה לבצע את תפקידו מעל ומעבר לשעות ההוראה הפרונטאליות והפרטניות. תוספת זו מוקדשת לנושאים כגון: בדיקת עבודות ומבחנים, הכנת מערכי שיעור, עבודה אישית למילוי תפקידים מערכתיים, לישיבות ולעבודת צוות וכדומה.

 

אני מודה ליו"ר הסתדרות המורים על שיתוף הפעולה שאפשר לממשלת ישראל להירתם לטובת המורים. הצעד הבא תלוי בכם. החלטנו שלא לכפות על המורים כניסה לרפורמה משום שאנו מכבדים את חירותם של המורים ורוצים לראות בהם שותפים מודעים למהלך ההיסטורי שאנו מובילים. זהו ניסיון ראשון לאפשר לבתי ספר לנהל דיון דמוקרטי על דרכם המקצועית. עם כל הקושי בטמון בכך, אני מאמינה שרק כך נוכל להעצים את המנהיגות החינוכית של המורים.

 

על מנת לסייע לך, המורה, בקבלת ההחלטה להצטרף לרפורמה, מצורפת סימולציה ובה ניתן להשוות בין שכרך הנוכחי לבין שכרך בעקבות המעבר לרפורמה. המשרד והמחוזות יעמדו לרשותך בכל עת ובכל שאלה שתתעורר.

 

לנוחותך אנו מצרפים תקציר ובו עיקרי הרפורמה. הנך מוזמנ/ת להכנס לאתר משרד החינוך ולקבל את מלוא המידע על הרפורמה בכתובת הבאה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Ofek.

 

סימולציות שכר ניתן למצוא באתר האינטרנט של רפורמת אופק חדש:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Ofek/Dugmaot_Simulatzya/

 

 

 

בשבועות האחרונים אנו עדים למאמצים בלתי פוסקים מצד גורמים בעלי עניין למנוע את יציאתה של רפורמת "אופק חדש" לדרך. אותם גורמים עלולים לפגוע במאמץ לחזק את מעמד המורים ולהעלות את שכרם. אסור להניח לגורמים אלו להשאיר את המצב במתכונתו הנוכחית.

 

המלאכה עוד מרובה, הבה נירתם כולנו להמשך עבודה משותפת.

 

שלכם,

 

 יולי תמיר

 

נספח למכתב השרה

א. שינויי שכר ומבנה העבודה על פי "אופק חדש"

1. מבנה שבוע העבודה:

שבוע עבודתו של מורה בהיקף משרה מלאה בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים יהיה  36 שעות שבועיות  הכוללות:

-         שעות פרונטאליות - הוראה למליאת הכיתה.

-         שעות פרטניות - הוראה של קבוצת תלמידים קטנות, עד חמישה תלמידים לקבוצה.

-         שעות שהייה - עבודת הצוות הבית ספרי, ועבודת ההכנה של המורה ללא נוכחות תלמידים.

 

מבנה שבוע העבודה יהיה:

היקף העסקה	100%		90%		80%		70%		60%		50%
	יסודי	חט"ב	יסודי	חט"ב	יסודי	חט"ב	יסודי	חט"ב	יסודי	חט"ב	יסודי	חט"ב
שעות פרונטליות	26	23	23	21	21	19	18	16	16	14	13	12
שעות פרטניות	5	4	5	4	4	3	4	3	3	3	2	2
שעות שהייה	5	9	5	8	4	7	3	6	3	5	3	4
סה"כ שעות	36	36	33	33	29	29	25	25	22	22	18	18

מורה אם תהיה זכאית להפחית חצי שעה ביום (סך הכל 2.5 שעות שבועיות) משעות השהיה.

 

2. שכר המורים

 

בעקבות הרפורמה שכר המורים ישולם על פי הטבלה הבאה:

דרגה ותק	0	1	2	3	4	5	6	7	8
0	5,300	5,698	6,125	6,584	7,078	7,609	8,256	8,957	9,719
5	5,852	6,291	6,762	7,269	7,815	8,401	9,115	9,890	10,730
10	6,211	6,677	7,178	7,716	8,295	8,917	9,675	10,497	11,389
15	6,528	7,017	7,544	8,110	8,718	9,372	10,168	11,032	11,970
20	6,861	7,375	7,929	8,523	9,162	9,850	10,687	11,595	12,581
25	7,211	7,752	8,333	8,958	9,630	10,352	11,232	12,187	13,223
30	7,579	8,147	8,758	9,415	10,121	10,880	11,805	12,808	13,897
36	8,045	8,648	9,297	9,994	10,744	11,549	12,531	13,596	14,752

 

א.    השכר הטבלאי התחילי של מורה חדש בעל תואר אקדמי יהיה 5,300 ש"ח. מורה בעל תואר ראשון ישובץ בטבלת השכר לבעלי תואר ראשון ולאחר שנתיים שכרו יעלה ל-5,698 ש"ח. על מנת לעבור מדרגה 4 לדרגה 5 (7,609 ש"ח), עליו לצבור ותק הוראה של שלוש שנים בנוסף ל-180 שעות פיתוח מקצועי וכו'.

מורה בעל תואר שני ותעודת הסמכה להוראה ישובץ בטבלת השכר לבעלי תואר שני עם שכר התחלתי של 5,565 ש"ח. לאחר חמש שנים שכרו יעלה ל-7,100 ש"ח (לא כולל את הגמולים שיפורטו בסעיף 4). 

מורה בעל תואר שלישי (ד"ר) ותעודת הסמכה להוראה ישובץ בטבלת השכר לבעלי תואר שני ויהיה זכאי בנוסף לתוספת שכר בשיעור של 5% משכרו המשולב בטבלה.

 

ב.     שכרו של מורה וותיק: למורה אקדמאי, אשר יעבור להעסקה בתנאי הרפורמה תבוצע המרת שכר בהתאם לתוספות האחוזיות.

 

ג.      מקדם ההמרה לשכרו של מורה  ותיק שאינו אקדמאי, אשר יעבור להעסקה בתנאי הרפורמה, יהיה 80% ממקדם ההמרה לשכרו של מורה אקדמאי, ובתנאי שיתחייב להשלים את לימודיו עד לשנת תשע"ג. ממועד קבלת התואר האקדמי יקבל המורה הפרשי שכר בגין הפער במקדם ההמרה וכן הפרש בגין קידום בדרגה, במידה והוא יהיה זכאי לה .

 

3. דרגות:  

מורה יוכל להתקדם בטבלת השכר בסולם של 9 דרגות ועל פי הוותק בהוראה. הקידום בין דרגה לדרגה  בדרגות 0-5 יקנה תוספת של 7.5% בשכר והוא מותנה בשהייה בכל דרגה בפרק זמן מוגדר ובעמידה בקריטריונים של תהליך פיתוח מקצועי. הקידום בין דרגה לדרגה בדרגות 6-8 יקנה תוספת של 8.5% בשכר ומותנה גם בהערכה המקצועית של המורה.

 

4. גמולים על תפקידים

עובד הוראה יהיה זכאי לגמול אחוזי מהשכר המשולב בגין התפקידים המפורטים להלן:

מחנך כיתה	10%
עובד הוראה בחינוך מיוחד	14%
רכז מקצוע	6%
רכז זהירות בדרכים	6%
רכז בטחון	6%
חינוך חברתי	6%
רכז שכבה	6%
רכז מעבדה	3%
רכז הערכה	טרם נקבע

גמול ליווי טיולים ישולם באחוזים רק בגין שעות שהינן מעבר לשעות העבודה החדשות הרגילות.

 

מובהר שאין גמולים בשעות, דהיינו שגמול בגין תפקיד לא ישולם בדרך של תוספת הפחתת שעות שבועיות בהיקף המשרה.

מורה יהיה זכאי לכל היותר לשני גמולי תפקיד.

לדוגמא: מורה בעל תואר ראשון וותק של 5 שנים (בדרגה 2) שמשמש כמחנך כיתה ורכז שכבה, שכרו יחושב כך: שכר יסוד 6,762 ₪ + 10% גמול מחנך כיתה + 6% גמול ריכוז שכבה = 7,843.92  ש"ח (לא כולל החזר הוצאות).

 

5. תשלום בעבור עבודה נוספת

מורה המועסק בתנאי הרפורמה יהיה זכאי לתשלום עבור ביצוע פעילויות בית ספריות: אסיפה בית ספרית, אסיפת הורים וילדים, פעילות לאחר שעות בית הספר, בשיעור של 125% מערך שעה, 18 שעות בכל מחצית של שנת הלימודים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דוגמאות של תוצרי קבוצות

א.         יחידה מספר 2: הכרת הרפורמה וההזדמנויות  הטמונות בה: ניתוח משתני הרפורמה

ב. יחידה מספר 3:  מעמד המורה ומעמד בית-הספר והשפעת הרפורמה עליהם

מה אומרים המורים ומה אומרים התלמידים?

 

יחידה מספר 2: הכרת הרפורמה וההזדמנויות  הטמונות בה: ניתוח משתני הרפורמה - דוגמה לתוצר של קבוצה

הרפורמה "אופק חדש" מתייחסת לכל קבוצות המשתנים הנדרשות להפעלת רפורמה מערכתית: מרכזיים, מקדמים ותומכים, כפי שניתן לראות בטבלה שלפניכם:

משתנים מרכזיים	משתנים מקדמים	משתנים תומכים
הישגי תלמידים, תכנית הלימודים, ההוראה וההערכה ▪          הוראה בקבוצות קטנות מאפשרת להתאים לכל תלמיד את תכניות הלימודים, את דרכי ההוראה ואת ההערכה, ובכך להעלות את הישגי התלמידים, שהיא מטרתה המרכזית של כל רפורמה.	מנהיגות המורים ▪          ההחלטה שלא לכפות את הרפורמה על המורים היא ביטוי של כבוד לחירותם והזמנתם להיות שותפים מודעים לדיון דמוקרטי על דרכם המקצועית. ▪          הרפורמה היא הזדמנות להעצמת מנהיגותם של מורים דרך שיתופם בעיצוב ובהתוויית הדרכים בהן היא תתורגם לעשייה הבית-ספרית. ▪          הרפורמה היא הזדמנות להעלאת מעמד המורה ומקצוע ההוראה. זמן ▪          הרפורמה מבנה מחדש את זמן המורה הן בהתייחס לשעות הפרטניות והן בהתייחס לשעות השהייה. יחסי בית-ספר קהילה ▪          הפרטנות היא הזדמנות להעצמת קשרי אמון מבוססים בין בית-הספר לקהילה.	מבנים של כוח אדם ויחסי עבודה ▪          הכרה בשעות פרטניות ושעות שהייה ותגמול עליהן. ▪          העלאת שכר המורים.

 

 יחידה מספר 3:  מעמד המורה ומעמד בית-הספר והשפעת הרפורמה עליהם

מה אומרים המורים?

מה אמרו המורים על  "אופק חדש"?	מה יש לעשות לשם כך?	מה יהיו המנגנונים שיבטיחו את היישום?
דוגמה: מכבדים את הזמן שלי.	להקפיד על שימוש מושכל ומתוכנן בשעות השהייה (רצוי בתכנון חודשי)  ובשעות הפרטניות.	מערכת שעות שהייה חודשית ידועה ומפורסמת, והקפדה על שגרות עבודה לפיה. משוב חודשי לבחינת היישום ויעילותו. מערכת השעות הפרטניות מתואמת ומפורסמת וידועה גם לילדים ולהוריהם.
דוגמה: בשעות השהייה אני מספיקה גם לבדוק את עבודות התלמידים וגם להכין את מערכי השיעור וחומרי הלמידה.	ניתוח העבודות הניתנות לתלמידים כדי לאפשר בדיקה ומעקב שאינם דורשים השקעת שעות רבות. במסגרת עבודת הצוות ניתן לעסוק גם בהכנת מערכי שיעור וחומרי למידה.	כתיבת/קביעת תכנית של כל צוות/מורה  לעבודה ולתוצרים בשעת השהייה.

 

 

מה אומרים תלמידים?

 

מה אמרו חברים בקבוצה על  " אופק חדש"?	מה יש לעשות לשם כך?	מה יהיו המנגנונים שיבטיחו את היישום?
הישגי הלימודים השתפרו – ואני לא צריך שיעורים פרטיים	תוספת זמן לסגירת פער לימודי	הקבוצה הפרטנית
המורה שמה לב אלי	זמינות של מבוגר, משמעותי, שייכות	2 ש"ש  מחנך 2 ש"ש בקבוצה פרטנית (לפחות)
לומדים דברים שמעניינים אותי	קבוצת בחירה – עלפי נושאים /צרכים/	קבוצה פרטנית (קבוצת עניין)
יש לי חברים חדשים	קבוצות רב גיליותי: קבוצות על פי תחומי עניין קבוצות על פי תפקידים	קבוצה פרטנית  (קבוצת עניין) צוותים על פי תפקידים
יש לי תפקיד	אחריות חברתית	תפקיד  בכיתה בקבוצה הפרטנית בביה"ס / מעבדה , חצר ...
יש לי הזדמנות להשמיע את דברי	שייכות, הוגנות, שוויון	מסגרת הכיתה הקבוצה הפרטנית וועדות, שיחה אישית
אני אחראי על סדר היום, הלימודים שלי, על ההישגים שלי, על בחירת החברים	אחריות	חברותא- קבוצות ללמידה עצמית "הלוח הלבן" – של מוישה הפעילויות בהן הוא משתתף: מערכת השיעורים הרגילה , הפרטנית , פגישה עם מורה תיעוד הלמידה בקבוצה הערכת הישגים והתקדמות תיעוד המפגשים עם המורים מה נעשה במסגרת התפקיד פעולות התנדבות דבר טוב שקרה לי היום (ואחד פחות)

 

כלי ארגון מערכתיים

1. דוגמה לניצול השעות הפרטניות של הצוות

1. דוגמה של מערכת שעות של כיתה ד (כולל השעות הפרטניות לתגבור, העשרה והעמקה)

3. דוגמת מערכת למורה מחנכת כתה ב – היקף משרה – 80%

4. דוגמת מערכת למורה מחנכת כתה ד – היקף משרה – 90%

5. דוגמת מערכת למורה מקצועית – היקף משרה 100%

6. דוגמה למיפוי משאבים בית ספריים: פעולות להעצמת תלמידים

 

ב.      דוגמה לניצול השעות הפרטניות של צוות

		הייעוד	מס. השעות	כתה שכבה	שמות הילדים
שם המורה	ר. אופק	חינוך פרטני	2	א'1	לפי תוכנית שבועית
תפקיד	מחנכת א'1	הוראת קריאה	1	א'1	רמי	דני
סה"כ שעות פרטניות	4	הוראת מתמטיקה	1	א'1	חיים	יוסי
שם המורה	א. רפו	חינוך פרטני	2	ב'2	לפי תוכנית שבועית
תפקיד	מחנכת ב'2	העשרת הקריאה	1	ב'	חנה	אלה	בן	צביקה	דוד
סה"כ שעות פרטניות	4	הוראת הקריאה	1	ב'2	ניר
שם המורה	ב. חדש	גינה לימודית	1	ד	רון	יואב	שחר	דניאל	ליאור
תפקיד	מורה למדעים	גינה לימודית	1	ד	ספיר	פאר	ברק	טליה	דור
סה"כ שעות פרטניות	3	ניצני מדע	1	ג	יעל	שירן	אהוד
שם המורה	ש. רמה	מצוינות והעשרה	1	ה'	הוד	הדס	דניאל	ליאור	אייל
תפקיד	מורה למתמטיקה	מצוינות והעשרה	1	ו'	עמית	נוגה	ניב	דניאל	מור
סה"כ שעות פרטניות	5	תגבור מתמטיקה	1	ד'	אוריה	עפרי	אדיר
		תגבור מתמטיקה	1	ג'1	תומר	בת-אל	שני
		תגבור מתמטיקה	1	ג'2	ארד	יעל		(*) השיבוץ משתנה לפחות שלוש פעמים בשנה, לאחר מועצות פדגוגיות, בהתאם למיפוי מחודש של צורכי הלומדים

 

 

 

 

מערכת השעות של כיתה ד' (כולל השעות הפרטניות)

יום ראשון	יום שני		יום שלישי		יום רביעי	יום חמישי	יום שישי
כישורי חיים	מתמטיקה		נושא ושפה		מתמטיקה	אנגלית	נושא ושפה
תנ"ך	מתמטיקה		נושא ושפה		מתמטיקה	חינוך גופני	נושא ושפה
אנגלית	אמנות		שעות תגבור העשרה והעמקה בכיתות ד'		מדעים	מורשת מולדת ושפה	שעות תגבור העשרה והעמקה בכיתות ד
מדעים	אמנות		מתמטיקה		אנגלית	מורשת מולדת ושפה	כישורי חיים
מדעים	חינוך גופני		מתמטיקה		מוסיקה	תנ"ך
שעות תגבור העשרה והעמקה בכיתות ד'					שעות תגבור העשרה והעמקה בכיתות ד'

 

דוגמה של מערכת למחנכת כתה ב'

 

מורה כוללת. היקף המשרה: 80%.    סה"כ שעות משרת המורה = 29 ש"ש
פרונטאליות	פרטניות	שהייה
בכיתתה -ב1-  21	2 שעות חינוך פרטני בכתתה 2 שעות פרטניות: הוראת שפה לקבוצת תלמידים בכיתות ד'	3 שעות שהייה מוסדית 1 שעת שהייה לשיחות עם הורים
סה"כ = 21 ש"ש	סה"כ = 4 ש"ש	סה"כ = 4 ש"ש

 

 

	יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי
1	ב1 - כישורי חיים	ב1 - מתמטיקה	ב1 - נושא ושפה	יום חופשי	ב1 - מתמטיקה	ב1 - נושא ושפה
2	ב1 - נושא ושפה	ב1 - מתמטיקה	ב1 - נושא ושפה		ב1 - מתמטיקה	ב1 - נושא ושפה
3	ב1 - נושא ושפה	כיתה ב1 חינוך פרטני	ב1 - מתמטיקה		ב1 - תורה	כתה ב1 חינוך פרטני
4	ב1 - תורה	ב1 - מדעים	ב1 - מתמטיקה		ב1 - נושא ושפה	ב1 - כישורי חיים
5	שעת שהייה שיחות עם הורים	ב1 - תורה	ב1 - כישורי חיים		ב1 - נושא ושפה
6	כיתות ד' - פרטני - שעות תגבור, העשרה והעמקה		שעת שהייה ישיבות		כיתות ד' - פרטני - שעות תגבור, העשרה והעמקה
7			שעת שהייה ישיבות
8			שעת שהייה ישיבות

דוגמה של מערכת למחנכת כיתה ד'

מורה כוללת. מלמדת בכיתתה שפה, תנ"ך, ומולדת חברה ואזרחות. מלמדת בכיתות נוספות: שפה, תנ"ך והיסטוריה היקף המשרה: 90%. סה"כ שעות משרת המורה = 33 ש"ש
פרונטאליות	פרטניות	שהייה
בכיתתה -ד1-  13 בכתה ד2 – 6 בכתה ו1 - 4	2 שעות חינוך פרטני בכתתה 2 שעות פרטניות- העשרה בקריאת ספרים  לקבוצת תלמידים בכיתות ד' 1 שעה פרטנית – תגבור קריאה בכיתות ו'	3 שעות שהייה מוסדית 1 שעת שהייה לשיחות עם הורים 1 שעת שהייה להכנה
סה"כ = 23 ש"ש	סה"כ = 5 ש"ש	סה"כ = 5 ש"ש

 

 

	יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי
	שעת שהייה שיחות עם הורים	יום חופשי		שעת הכנה
1	ד'1 - כישורי חיים		ד'1 - נושא ושפה	ד'2 - נושא ושפה	ד'2 - נושא ושפה	ד'1 - נושא ושפה
2	ד'1 - תנ"ך		ד'1 - נושא ושפה	ד'2 - נושא ושפה	ד'2 - נושא ושפה	ד'1 - נושא ושפה
3	ד'2 - תנ"ך		פרטני כיתות ד' - תגבור העשרה והעמקה	ד'1 - מדעים	ד'1 - מורשת מולדת ושפה	פרטני כיתות ד' - תגבור העשרה והעמקה
4	ד'1 -מדעים		ד'2 תנ"ך	ד'1 - חינוך פרטני	ד'1 - מורשת מולדת ושפה	ד'1 - כישורי חיים
5	ד'1 - מדעים		ד'1 - חינוך פרטני	ו'1 - היסטוריה	ד'1 - תנ"ך
6	ו'1 – תנ"ך		שעת שהייה ישיבות	ו'1 היסטוריה	ו'1 - תנ"ך
7	פרטני כיתות ו' – תגבור העשרה והעמקה		שעת שהייה ישיבות
8			שעת שהייה ישיבות

 

דוגמה של מערכת למורה מקצועית ללא שעות אם

מורה לאמנות. בעלת נטייה ויכולת בשימושי מחשב מגוונים היקף המשרה: 100%. סה"כ שעות משרת המורה = 36 ש"ש
פרונטאליות	פרטניות	שהייה
אמנות בכל כיתות ביה"ס	2 שעות העשרה והעמקה באמנות בכיתות ה' 2 שעות העשרה והעמקה באמנות בכיתות ו' 1 שעת מצוינות – גרפיקה ממוחשבת בכתות ו'	3 שעות שהייה מוסדית 1  שעה לשיחות עם הורים 1 שעה להכנות ועיצוב סביבה
סה"כ = 26 ש"ש	סה"כ = 5 ש"ש	סה"כ = 5 ש"ש

 

 

	יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי
שעת בוקר	שעת שהייה שיחות עם הורים		שעת שהייה הכנות ועיצוב סביבה
1	ג'1 - אמנות	ב'1 - אמנות	א'3 – אמנות	יום חופשי	א'2 - אמנות	א'1 - אמנות
2	ג'1 - אמנות	ב'1 - אמנות	א' 3 - אמנות		א'2 - אמנות	א'1 - אמנות
3	ו'1 - אמנות	ג'2 - אמנות	ב'2 - אמנות		ה'1 - אמנות	ו'2 - אמנות
4	ו'1 אמנות	ג'2 - אמנות	ב'2 - אמנות		ה'1 - אמנות	ו'2 - אמנות
5	ה'2- אמנות	ד'2 - אמנות	שעות תגבור והעשרה כיתות ה'		ד'1 - אמנות	פרטני –מצוינות גרפיקה ממוחשבת  קבוצת תלמידים מכיתות ו'
6	ה'2 - אמנות	ד'2 - אמנות	שעת שהייה ישיבות		ד'1 - אמנות
7	שעות תגבור והעשרה כיתות ה'	שעות תגבור והעשרה כיתות ו'	שעת שהייה ישיבות		שעות תגבור והעשרה כיתות ו'
8			שעת שהייה ישיבות

 

דוגמה למיפוי משאבים בית ספריים: פעולות להעצמת תלמידים

 

 

 

 

שכבות    תוכניות	לכל אחד תפקיד	גישור	הנחיית עמיתים	חונכים מאמצים ילדי גן	חונכים מאמצים ילדי כיתות ב'	מפעילי הפסקות פעילות	מובילות ירוקה	מובילי דיאלוג	מועצת תלמידים
א' - ג'	V								V
ד'						V			V
ה'		V				V	V		V
ו'			V	V	V	V	V	V	V
ז'			V			V	V	V	V
ח'							V	V

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכל תלמיד תפקיד : כל תלמיד מתנדב להיות אחראי תפקיד במסגרת הכתה /השכבה

גישור : תלמידים עוזרים לפתור קונפליקטים בין תלמידים צעירים

עמיתים : תלמידים מנחים את בני גילם בנושאים משמעותיים לגיל (כמו מניעת עישון ושתיית אלכוהול )

חונכות גן : תלמידים עובדים באופן פרטני עם ילדי הגן בנושאים מודעות פונולוגית וחשיבה חשבונית

חונכות כתות ב' : עובדים עם תלמידים סביב ספרים

מובילות ירוקה : תלמידים אחראים לקידום איכות הסביבה ובית ספר ירוק

הפסקה פעילה : מפעילים את הצעירים בהפסקות

מובילי דיאלוג : תלמידים מקיימים שיחות עם מעגלים כיתתיים בנושאים חברתיים

מועצת תלמידים : תלמידים מקדמים את מעורבות חברת הילדים והדיאלוג עם המבוגרים בבית הספר

 

 

 

 

 

 

---

[1] לפי מילון ספיר חזון הוא "א.שאיפה, אידיאל, משאת נפש, מעוף. ב.ראייה מקיפה,

ראייה שמעבר להווה המידי. ג.תמונה שאדם רואה בחלומו ובעיני רוחו."

[2] המשתתפים יבטאו את החזון שלהם בנוגע לרפורמה באמצעות תרגיל השלכתי.

 

[3] פרופסיה (מקצוע): א. תיאור לעיסוק שהוא מקצוע ב. מושג בעל משמעות ערכית, בבחינת סמל לשאיפותיו של היחיד לגבי עבודתו ודימויו העצמי (שולוב ברקן, 1991). ג. מקצוע: עבודה שאדם הוכשר לעסוק בה, עיסוק שמתפרנסים ממנו (במיוחד לאחר לימוד רב או התמחות) (מילון "רב מילים").

 

[4] מעובד על פי עליה קולא ורבקה גלובמן (1994) להיות מנהל ולהצליח, הוצאת רכס.

[5] ההגדרות לקוחות מתוך התדריך "היערכות ליישום הרפורמה בחינוך "אופק חדש", משרד החינוך, ירושלים (2007).